שופטים, Chapter 15 טו

א. ויהי מימים בימי קציר חטים ויפקד שמשון את אשתו בגדי עזים ויאמר אבאה אל אשתי החדרה ולא נתנו אביה לבוא:

ב. ויאמר אביה אמר אמרתי כי שנא שנאתה ואתננה למרעך הלא אחתה הקטנה טובה ממנה תהי נא לך תחתיה:

ג. ויאמר להם שמשון נקיתי הפעם מפלשתים כי עשה אני עמם רעה:

ד. וילך שמשון וילכד שלש מאות שועלים ויקח לפדים ויפן זנב אל זנב וישם לפיד אחד בין שני הזנבות בתוך:

ה. ויבער אש בלפידים וישלח בקמות פלשתים ויבער מגדיש ועד קמה ועד כרם זית:

ו. ויאמרו פלשתים מי עשה זאת ויאמרו שמשון חתן התמני כי לקח את אשתו ויתנה למרעהו ויעלו פלשתים וישרפו אותה ואת אביה באש:

ז. ויאמר להם שמשון אם תעשון כזאת כי אם נקמתי בכם ואחר אחדל:

ח. ויך אותם שוק על ירך מכה גדולה וירד וישב בסעיף סלע עיטם:

ט. ויעלו פלשתים ויחנו ביהודה וינטשו בלחי:

י. ויאמרו איש יהודה למה עליתם עלינו ויאמרו לאסור את שמשון עלינו לעשות לו כאשר עשה לנו:

יא. וירדו שלשת אלפים איש מיהודה אל סעיף סלע עיטם ויאמרו לשמשון הלא ידעת כי משלים בנו פלשתים ומה זאת עשית לנו ויאמר להם כאשר עשו לי כן עשיתי להם:

יב. ויאמרו לו לאסרך ירדנו לתתך ביד פלשתים ויאמר להם שמשון השבעו לי פן תפגעון בי אתם:

יג. ויאמרו לו לאמר לא כי אסר נאסרך ונתנוך בידם והמת לא נמיתך ויאסרהו בשנים עבתים חדשים ויעלוהו מן הסלע:

יד. הוא בא עד לחי ופלשתים הריעו לקראתו ותצלח עליו רוח יהוה ותהיינה העבתים אשר על זרועותיו כפשתים אשר בערו באש וימסו אסוריו מעל ידיו:

טו. וימצא לחי חמור טריה וישלח ידו ויקחה ויך בה אלף איש:

טז. ויאמר שמשון בלחי החמור חמור חמרתים בלחי החמור הכיתי אלף איש:

יז. ויהי ככלתו לדבר וישלך הלחי מידו ויקרא למקום ההוא רמת לחי:

יח. ויצמא מאד ויקרא אל יהוה ויאמר אתה נתת ביד עבדך את התשועה הגדלה הזאת ועתה אמות בצמא ונפלתי ביד הערלים:

יט. ויבקע אלהים את המכתש אשר בלחי ויצאו ממנו מים וישת ותשב רוחו ויחי על כן קרא שמה עין הקורא אשר בלחי עד היום הזה:

כ. וישפט את ישראל בימי פלשתים עשרים שנה: