א. ותשר דבורה וברק בן אבינעם ביום ההוא לאמר:
ב. בפרע פרעות בישראל בהתנדב עם ברכו יהוה:
ג. שמעו מלכים האזינו רזנים אנכי ליהוה אנכי אשירה אזמר ליהוה אלהי ישראל:
ד. יהוה בצאתך משעיר בצעדך משדה אדום ארץ רעשה גם שמים נטפו גם עבים נטפו מים:
ה. הרים נזלו מפני יהוה זה סיני מפני יהוה אלהי ישראל:
ו. בימי שמגר בן ענת בימי יעל חדלו ארחות והלכי נתיבות ילכו ארחות עקלקלות:
ז. חדלו פרזון בישראל חדלו עד שקמתי דבורה שקמתי אם בישראל:
ח. יבחר אלהים חדשים אז לחם שערים מגן אם יראה ורמח בארבעים אלף בישראל:
ט. לבי לחוקקי ישראל המתנדבים בעם ברכו יהוה:
י. רכבי אתנות צחרות ישבי על מדין והלכי על דרך שיחו:
יא. מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות יהוה צדקת פרזנו בישראל אז ירדו לשערים עם יהוה:
יב. עורי עורי דבורה עורי עורי דברי שיר קום ברק ושבה שביך בן אבינעם:
יג. אז ירד שריד לאדירים עם יהוה ירד לי בגבורים:
יד. מני אפרים שרשם בעמלק אחריך בנימין בעממיך מני מכיר ירדו מחקקים ומזבולן משכים בשבט ספר:
טו. ושרי ביששכר עם דברה ויששכר כן ברק בעמק שלח ברגליו בפלגות ראובן גדלים חקקי לב:
טז. למה ישבת בין המשפתים לשמע שרקות עדרים לפלגות ראובן גדולים חקרי לב:
יז. גלעד בעבר הירדן שכן ודן למה יגור אניות אשר ישב לחוף ימים ועל מפרציו ישכון:
יח. זבלון עם חרף נפשו למות ונפתלי על מרומי שדה:
יט. באו מלכים נלחמו אז נלחמו מלכי כנען בתענך על מי מגדו בצע כסף לא לקחו:
כ. מן שמים נלחמו הכוכבים ממסלותם נלחמו עם סיסרא:
כא. נחל קישון גרפם נחל קדומים נחל קישון תדרכי נפשי עז:
כב. אז הלמו עקבי סוס מדהרות דהרות אביריו:
כג. אורו מרוז אמר מלאך יהוה ארו ארור ישביה כי לא באו לעזרת יהוה לעזרת יהוה בגבורים:
כד. תברך מנשים יעל אשת חבר הקיני מנשים באהל תברך:
כה. מים שאל חלב נתנה בספל אדירים הקריבה חמאה:
כו. ידה ליתד תשלחנה וימינה להלמות עמלים והלמה סיסרא מחקה ראשו ומחצה וחלפה רקתו:
כז. בין רגליה כרע נפל שכב בין רגליה כרע נפל באשר כרע שם נפל שדוד:
כח. בעד החלון נשקפה ותיבב אם סיסרא בעד האשנב מדוע בשש רכבו לבוא מדוע אחרו פעמי מרכבותיו:
כט. חכמות שרותיה תענינה אף היא תשיב אמריה לה:
ל. הלא ימצאו יחלקו שלל רחם רחמתים לראש גבר שלל צבעים לסיסרא שלל צבעים רקמה צבע רקמתים לצוארי שלל:
לא. כן יאבדו כל אויביך יהוה ואהביו כצאת השמש בגברתו ותשקט הארץ ארבעים שנה: