ויקרא, Chapter 1 א

א. ויקרא אל משה וידבר יהוה אליו מאהל מועד לאמר:

ב. דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם אדם כי יקריב מכם קרבן ליהוה מן הבהמה מן הבקר ומן הצאן תקריבו את קרבנכם:

ג. אם עלה קרבנו מן הבקר זכר תמים יקריבנו אל פתח אהל מועד יקריב אתו לרצנו לפני יהוה:

ד. וסמך ידו על ראש העלה ונרצה לו לכפר עליו:

ה. ושחט את בן הבקר לפני יהוה והקריבו בני אהרן הכהנים את הדם וזרקו את הדם על המזבח סביב אשר פתח אהל מועד:

ו. והפשיט את העלה ונתח אתה לנתחיה:

ז. ונתנו בני אהרן הכהן אש על המזבח וערכו עצים על האש:

ח. וערכו בני אהרן הכהנים את הנתחים את הראש ואת הפדר על העצים אשר על האש אשר על המזבח:

ט. וקרבו וכרעיו ירחץ במים והקטיר הכהן את הכל המזבחה עלה אשה ריח ניחוח ליהוה:

י. ואם מן הצאן קרבנו מן הכשבים או מן העזים לעלה זכר תמים יקריבנו:

יא. ושחט אתו על ירך המזבח צפנה לפני יהוה וזרקו בני אהרן הכהנים את דמו על המזבח סביב:

יב. ונתח אתו לנתחיו ואת ראשו ואת פדרו וערך הכהן אתם על העצים אשר על האש אשר על המזבח:

יג. והקרב והכרעים ירחץ במים והקריב הכהן את הכל והקטיר המזבחה עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה:

יד. ואם מן העוף עלה קרבנו ליהוה והקריב מן התרים או מן בני היונה את קרבנו:

טו. והקריבו הכהן אל המזבח ומלק את ראשו והקטיר המזבחה ונמצה דמו על קיר המזבח:

טז. והסיר את מראתו בנצתה והשליך אתה אצל המזבח קדמה אל מקום הדשן:

יז. ושסע אתו בכנפיו לא יבדיל והקטיר אתו הכהן המזבחה על העצים אשר על האש עלה הוא אשה ריח ניחח ליהוה: