Home / Hebrew / Modern Hebrew / Web / ויקרא

 

ויקרא, Chapter 22 כב

  
א. וידבר יהוה אל משה לאמר:
  
ב. דבר אל אהרן ואל בניו וינזרו מקדשי בני ישראל ולא יחללו את שם קדשי אשר הם מקדשים לי אני יהוה:
  
ג. אמר אלהם לדרתיכם כל איש אשר יקרב מכל זרעכם אל הקדשים אשר יקדישו בני ישראל ליהוה וטמאתו עליו ונכרתה הנפש ההוא מלפני אני יהוה:
  
ד. איש איש מזרע אהרן והוא צרוע או זב בקדשים לא יאכל עד אשר יטהר והנגע בכל טמא נפש או איש אשר תצא ממנו שכבת זרע:
  
ה. או איש אשר יגע בכל שרץ אשר יטמא לו או באדם אשר יטמא לו לכל טמאתו:
  
ו. נפש אשר תגע בו וטמאה עד הערב ולא יאכל מן הקדשים כי אם רחץ בשרו במים:
  
ז. ובא השמש וטהר ואחר יאכל מן הקדשים כי לחמו הוא:
  
ח. נבלה וטרפה לא יאכל לטמאה בה אני יהוה:
  
ט. ושמרו את משמרתי ולא ישאו עליו חטא ומתו בו כי יחללהו אני יהוה מקדשם:
  
י. וכל זר לא יאכל קדש תושב כהן ושכיר לא יאכל קדש:
  
יא. וכהן כי יקנה נפש קנין כספו הוא יאכל בו ויליד ביתו הם יאכלו בלחמו:
  
יב. ובת כהן כי תהיה לאיש זר הוא בתרומת הקדשים לא תאכל:
  
יג. ובת כהן כי תהיה אלמנה וגרושה וזרע אין לה ושבה אל בית אביה כנעוריה מלחם אביה תאכל וכל זר לא יאכל בו:
  
יד. ואיש כי יאכל קדש בשגגה ויסף חמשיתו עליו ונתן לכהן את הקדש:
  
טו. ולא יחללו את קדשי בני ישראל את אשר ירימו ליהוה:
  
טז. והשיאו אותם עון אשמה באכלם את קדשיהם כי אני יהוה מקדשם:
  
יז. וידבר יהוה אל משה לאמר:
  
יח. דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל ואמרת אלהם איש איש מבית ישראל ומן הגר בישראל אשר יקריב קרבנו לכל נדריהם ולכל נדבותם אשר יקריבו ליהוה לעלה:
  
יט. לרצנכם תמים זכר בבקר בכשבים ובעזים:
  
כ. כל אשר בו מום לא תקריבו כי לא לרצון יהיה לכם:
  
כא. ואיש כי יקריב זבח שלמים ליהוה לפלא נדר או לנדבה בבקר או בצאן תמים יהיה לרצון כל מום לא יהיה בו:
  
כב. עורת או שבור או חרוץ או יבלת או גרב או ילפת לא תקריבו אלה ליהוה ואשה לא תתנו מהם על המזבח ליהוה:
  
כג. ושור ושה שרוע וקלוט נדבה תעשה אתו ולנדר לא ירצה:
  
כד. ומעוך וכתות ונתוק וכרות לא תקריבו ליהוה ובארצכם לא תעשו:
  
כה. ומיד בן נכר לא תקריבו את לחם אלהיכם מכל אלה כי משחתם בהם מום בם לא ירצו לכם:
  
כו. וידבר יהוה אל משה לאמר:
  
כז. שור או כשב או עז כי יולד והיה שבעת ימים תחת אמו ומיום השמיני והלאה ירצה לקרבן אשה ליהוה:
  
כח. ושור או שה אתו ואת בנו לא תשחטו ביום אחד:
  
כט. וכי תזבחו זבח תודה ליהוה לרצנכם תזבחו:
  
ל. ביום ההוא יאכל לא תותירו ממנו עד בקר אני יהוה:
  
לא. ושמרתם מצותי ועשיתם אתם אני יהוה:
  
לב. ולא תחללו את שם קדשי ונקדשתי בתוך בני ישראל אני יהוה מקדשכם:
  
לג. המוציא אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה: