ויקרא, Chapter 26 כו

א. לא תעשו לכם אלילם ופסל ומצבה לא תקימו לכם ואבן משכית לא תתנו בארצכם להשתחות עליה כי אני יהוה אלהיכם:

ב. את שבתתי תשמרו ומקדשי תיראו אני יהוה:

ג. אם בחקתי תלכו ואת מצותי תשמרו ועשיתם אתם:

ד. ונתתי גשמיכם בעתם ונתנה הארץ יבולה ועץ השדה יתן פריו:

ה. והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע ואכלתם לחמכם לשבע וישבתם לבטח בארצכם:

ו. ונתתי שלום בארץ ושכבתם ואין מחריד והשבתי חיה רעה מן הארץ וחרב לא תעבר בארצכם:

ז. ורדפתם את איביכם ונפלו לפניכם לחרב:

ח. ורדפו מכם חמשה מאה ומאה מכם רבבה ירדפו ונפלו איביכם לפניכם לחרב:

ט. ופניתי אליכם והפריתי אתכם והרביתי אתכם והקימתי את בריתי אתכם:

י. ואכלתם ישן נושן וישן מפני חדש תוציאו:

יא. ונתתי משכני בתוככם ולא תגעל נפשי אתכם:

יב. והתהלכתי בתוככם והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם:

יג. אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים מהית להם עבדים ואשבר מטת עלכם ואולך אתכם קוממיות:

יד. ואם לא תשמעו לי ולא תעשו את כל המצות האלה:

טו. ואם בחקתי תמאסו ואם את משפטי תגעל נפשכם לבלתי עשות את כל מצותי להפרכם את בריתי:

טז. אף אני אעשה זאת לכם והפקדתי עליכם בהלה את השחפת ואת הקדחת מכלות עינים ומדיבת נפש וזרעתם לריק זרעכם ואכלהו איביכם:

יז. ונתתי פני בכם ונגפתם לפני איביכם ורדו בכם שנאיכם ונסתם ואין רדף אתכם:

יח. ואם עד אלה לא תשמעו לי ויספתי ליסרה אתכם שבע על חטאתיכם:

יט. ושברתי את גאון עזכם ונתתי את שמיכם כברזל ואת ארצכם כנחשה:

כ. ותם לריק כחכם ולא תתן ארצכם את יבולה ועץ הארץ לא יתן פריו:

כא. ואם תלכו עמי קרי ולא תאבו לשמע לי ויספתי עליכם מכה שבע כחטאתיכם:

כב. והשלחתי בכם את חית השדה ושכלה אתכם והכריתה את בהמתכם והמעיטה אתכם ונשמו דרכיכם:

כג. ואם באלה לא תוסרו לי והלכתם עמי קרי:

כד. והלכתי אף אני עמכם בקרי והכיתי אתכם גם אני שבע על חטאתיכם:

כה. והבאתי עליכם חרב נקמת נקם ברית ונאספתם אל עריכם ושלחתי דבר בתוככם ונתתם ביד אויב:

כו. בשברי לכם מטה לחם ואפו עשר נשים לחמכם בתנור אחד והשיבו לחמכם במשקל ואכלתם ולא תשבעו:

כז. ואם בזאת לא תשמעו לי והלכתם עמי בקרי:

כח. והלכתי עמכם בחמת קרי ויסרתי אתכם אף אני שבע על חטאתיכם:

כט. ואכלתם בשר בניכם ובשר בנתיכם תאכלו:

ל. והשמדתי את במתיכם והכרתי את חמניכם ונתתי את פגריכם על פגרי גלוליכם וגעלה נפשי אתכם:

לא. ונתתי את עריכם חרבה והשמותי את מקדשיכם ולא אריח בריח ניחחכם:

לב. והשמתי אני את הארץ ושממו עליה איביכם הישבים בה:

לג. ואתכם אזרה בגוים והריקתי אחריכם חרב והיתה ארצכם שממה ועריכם יהיו חרבה:

לד. אז תרצה הארץ את שבתתיה כל ימי השמה ואתם בארץ איביכם אז תשבת הארץ והרצת את שבתתיה:

לה. כל ימי השמה תשבת את אשר לא שבתה בשבתתיכם בשבתכם עליה:

לו. והנשארים בכם והבאתי מרך בלבבם בארצת איביהם ורדף אתם קול עלה נדף ונסו מנסת חרב ונפלו ואין רדף:

לז. וכשלו איש באחיו כמפני חרב ורדף אין ולא תהיה לכם תקומה לפני איביכם:

לח. ואבדתם בגוים ואכלה אתכם ארץ איביכם:

לט. והנשארים בכם ימקו בעונם בארצת איביכם ואף בעונת אבתם אתם ימקו:

מ. והתודו את עונם ואת עון אבתם במעלם אשר מעלו בי ואף אשר הלכו עמי בקרי:

מא. אף אני אלך עמם בקרי והבאתי אתם בארץ איביהם או אז יכנע לבבם הערל ואז ירצו את עונם:

מב. וזכרתי את בריתי יעקוב ואף את בריתי יצחק ואף את בריתי אברהם אזכר והארץ אזכר:

מג. והארץ תעזב מהם ותרץ את שבתתיה בהשמה מהם והם ירצו את עונם יען וביען במשפטי מאסו ואת חקתי געלה נפשם:

מד. ואף גם זאת בהיותם בארץ איביהם לא מאסתים ולא געלתים לכלתם להפר בריתי אתם כי אני יהוה אלהיהם:

מה. וזכרתי להם ברית ראשנים אשר הוצאתי אתם מארץ מצרים לעיני הגוים להית להם לאלהים אני יהוה:

מו. אלה החקים והמשפטים והתורת אשר נתן יהוה בינו ובין בני ישראל בהר סיני ביד משה: