א. ויבט וירא את העשירים משליכים את נדבותם לארון האוצר:
ב. וירא גם אלמנה עניה נתנת בו שתי פרוטות:
ג. ויאמר אמת אמר אני לכם כי האלמנה העניה הזאת נתנה יותר מכלם:
ד. כי כל אלה התנדבו לאלהים מהעדף שלהם והיא מחסרונה את כל רכושה נתנה:
ה. ויהי באמרם על המקדש כי מהדר הוא באבנים יפות ובמתנות ויאמר:
ו. את אשר אתם ראים הנה ימים באים ולא תשאר אבן על אבן אשר לא תתפרק:
ז. וישאלהו לאמר רבי מתי אפוא תהיה זאת ומה הוא האות לעת היותה:
ח. ויאמר ראו פן תתעו כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא והעת קרובה ואתם אל תלכו אחריהם:
ט. ובשמעכם מלחמות ומהומות אל תחתו כי היו תהיה זאת לראשונה אך עוד קץ למועד:
י. ויסף דבר אליהם לאמר יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה:
יא. והיה רעש גדול כה וכה ורעב ודבר וגם מוראים ואתות גדלות מן השמים:
יב. ולפני כל אלה ישלחו בכם את ידיהם וירדפו וימסרו אתכם לבתי כנסיות ואל בתי כלאים ותובאו לפני מלכים ומשלים למען שמי:
יד. על כן שיתו לבבכם לבלתי דאג במה תצטדקו:
טו. כי אנכי נתן לכם פה וחכמה אשר לא יוכלו לעמד לפניה ולדבר נגדה כל מתקוממיכם:
טז. וגם תמסרו על ידי יולדיכם ואחיכם וקרוביכם ורעיכם וימיתו מכם:
יז. והייתם שנואים לכל אדם למען שמי:
יח. אך לא יפל משערת ראשכם ארצה:
יט. בתוחלתכם קנו לכם את נפשתיכם:
כ. וכאשר תראו מחנות סובבים את ירושלים ידע תדעו כי קרב חרבנה:
כא. אז ינוסו אנשי יהודה אל ההרים ואשר הם בתוכה יצאו ואשר הם בפרזות אל יבואו בה:
כב. כי ימי נקם המה למלאת כל הכתוב:
כג. ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם כי תהיה צרה גדולה בארץ וקצף על העם הזה:
כד. ונפלו לפי חרב והגלו אל כל הגוים וירושלים תרמס ברגלי גוים עד כי ימלאו עתות הגוים:
כה. והיו אתות בשמש ובירח ובכוכבים ועל הארץ מצוקה לגוים ומבוכה מהמית הים ודכיו:
כו. וימוגו בני האדם מאימה ומחרדת הבאות על כל הארץ כי כחות השמים יתמוטטו:
כז. ואז יראו את בן האדם בא בענן בגבורה ובכבוד רב:
כח. וכאשר תחל להיות זאת התעודדו ושאו ראשיכם כי קרובה גאלתכם לבוא:
כט. וידבר אליהם משל ראו את התאנה ואת כל העצים:
ל. כי תראו אתם מוציאים את פרחם הלא ידעתם כי קרב הקיץ:
לא. ככה אף אתם בבא אלה לעיניכם דעו כי קרובה מלכות האלהים:
לב. אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד כי יהיה הכל:
לג. השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון:
לד. רק השמרו לכם פן יכבד לבבכם בסבא ובשכרון ובדאגות המחיה ובא עליכם היום ההוא פתאם:
לה. כי כמו פח יבוא על כל הישבים על פני כל הארץ:
לו. לכן שקדו בכל עת והתפללו למען תעצרו כח להמלט מכל העתידות האלה ולהתיצב לפני בן האדם:
לז. ויהי מלמד יומם במקדש ובלילה יצא בהר הנקרא הר הזיתים ללון:
לח. וכל העם השכימו לבוא אליו במקדש לשמע אותו: