לוקס, Chapter 22 כב

א. ויקרב חג המצות הנקרא פסח:

ב. והכהנים הגדולים והסופרים מבקשים איך יהרגהו כי יראו מפני העם:

ג. והשטן נכנס ביהודה המכנה איש קריות והוא במספר שנים העשר:

ד. וילך וידבר עם ראשי הכהנים ושרי החיל איך ימסרנו אל ידם:

ה. וישמחו ויאתו לתת לו כסף:

ו. ויבטח אתם ויבקש תואנה למסרו אליהם שלא לעיני ההמון:

ז. ויבא יום המצות אשר זבוח יזבח בו הפסח:

ח. וישלח את פטרוס ואת יוחנן לאמר לכו והכינו לנו את הפסח ונאכלה:

ט. ויאמרו אליו באי זה מקום תחפץ כי נכין אותו:

י. ויאמר אליהם הנה אתם באים העירה ופגע אתכם איש נשא צפחת מים לכו אחריו אל הבית אשר יבוא שמה:

יא. ואמרתם אל בעל הבית כה אמר לך הרב איה המלון אשר אכלה שם את הפסח עם תלמידי:

יב. והוא יראה אתכם עליה גדולה מצעה שם תכינו:

יג. וילכו וימצאו כאשר דבר אליהם ויכינו את הפסח:

יד. ויהי כאשר הגיעה השעה ויסב הוא ושנים עשר השליחים אתו:

טו. ויאמר אליהם נכסף נכספתי לאכל אתכם את הפסח הזה לפני ענותי:

טז. כי אמר אני לכם אינני אכל אותו עוד עד כי ימלא במלכות האלהים:

יז. ויקח את הכוס ויברך ויאמר קחו אתה וחלקו ביניכם:

יח. כי אמר אני לכם שתה לא אשתה מעתה מתנובת הגפן עד כי תבוא מלכות האלהים:

יט. ויקח את הלחם ויברך ויבצע ויתן להם לאמר זה גופי הנתן בעדכם זאת עשו לזכרוני:

כ. וכן גם את הכוס אחר הסעודה לאמר זו הכוס היא הברית החדשה בדמי הנשפך בעדכם:

כא. אך הנה יד המסר אותי אתי על השלחן:

כב. כי הן בן האדם הלך לו כפי אשר נחרץ עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר:

כג. והם החלו לחקר איש את רעהו מי הוא זה מהם אשר יעשה זאת:

כד. וגם מריבה היתה ביניהם מי יחשב להיות הגדול בהם:

כה. ויאמר אליהם מלכי הגוים רדים בהם ושליטיהם יקראו עשי חסד:

כו. ואתם לא כן כי הגדול בכם יהיה כצעיר והמשל יהיה כמשרת:

כז. כי מי הוא הגדול אם המסב או המשרת הלא המסב ואני הנני בתוככם כמו המשרת:

כח. ואתם הם העמדים עמדי עד עתה בנסיונתי:

כט. לכן אני מנחיל אתכם כאשר הנחילני אבי את המלכות:

ל. למען תאכלו ותשתו על שלחני במלכותי וישבתם על כסאות לשפט את שנים עשר שבטי ישראל:

לא. ויאמר האדון שמעון שמעון הנה תבע אתכם השטן לזרותכם כחטים:

לב. ואני התפללתי בעדך אשר לא תכלה אמונתך ואתה כאשר תשוב חזק את אחיך:

לג. והוא אמר אליו אדני הנני נכון ללכת אתך גם לבית האסורים גם למות:

לד. ויאמר אני אמר לך פטרוס לא יקרא תרנגל היום עד כי שלש פעמים כחשת בי לאמר לא ידעתיו:

לה. ויאמר אליהם כאשר שלחתי אתכם בלי כיס ותרמיל ונעלים החסרתם דבר ויאמרו לא חסרנו כל דבר:

לו. ויאמר אליהם אכן עתה אשר לו כיס ישאהו וכן גם את התרמיל ואשר אין לו הוא ימכר את בגדו ויקנה חרב:

לז. כי אמר אני לכם אשר צריך עוד להתמלא בי הכתוב הזה ואת פשעים נמנה כי כל הכתוב עלי בא עד קצו:

לח. ויאמרו אדנינו הנה פה שתי חרבות ויאמר אליהם די:

לט. ויצא וילך כיום ביום על הר הזיתים וילכו אחריו גם תלמידיו:

מ. ויבא אל המקום ויאמר אליהם התפללו לבלתי בוא לידי נסיון:

מא. והוא נפרד מהם הרחק כקלע אבן ויכרע על ברכיו ויתפלל לאמר:

מב. אבי אם רצונך להעביר מעלי את הכוס הזאת אך אל יהי כרצוני כי אם כרצונך:

מג. וירא אליו מלאך מן השמים ויחזקהו:

מד. ויבאו עליו חבלי מות ויוסף להתפלל בחזקה ותהי זעתו כנטפי דם ירדים לארץ:

מה. ויקם מהתפלל ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים מיגון:

מו. ]74-64[ ויאמר אליהם למה תישנו קומו והתפללו אשר לא תבאו לידי נסיונ, עודנו מדבר והנה המון ואחד משנים העשר הנקרא יהודה הלך לפניהם ויקרב אל ישוע לנשק לו:

מז. ]74-64[:

מח. ויאמר ישוע אליו יהודה הבנשיקה אתה מוסר את בן האדם:

מט. והאנשים אשר אתו ראים את אשר יהיה ויאמרו אליו אדנינו הנכה בחרב:

נ. ויך אחד מהם את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו הימנית:

נא. ויען ישוע ויאמר רב עתה הרפו ויגע באזנו וירפאהו:

נב. ויאמר ישוע אל ראשי הכהנים ושרי המקדש והזקנים אשר באו עליו לאמר כמו על פריץ יצאתם עלי בחרבות ובמקלות:

נג. ואהי אצלכם יום יום בהיכל ולא שלחתם בי יד ואולם זאת היא שעתכם ושלטן החשך:

נד. ויתפשו אותו ויוליכהו ויביאהו בית הכהן הגדול ופטרוס הלך אחריו מרחוק:

נה. ויהי כי בערו אש בתוך החצר וישבו יחדו וישב גם פטרוס בתוכם:

נו. ותראהו השפחה יושב נגד האור ותבט בו ותאמר גם זה היה עמו:

נז. ויכחש בו ויאמר אשה לא ידעתיו:

נח. ואחרי מעט ראהו אדם אחר ויאמר גם אתה מהם ויאמר פטרוס לא אדם כי אינני:

נט. ואחרי עבר כשעה אחת קים איש אחר לאמר אמנם גם זה היה עמו כי אף הוא גלילי:

ס. ויאמר פטרוס בן אדם לא ידעתי מה אתה אמר והוא עודנו מדבר והתרנגול קרא:

סא. ויפן האדון ויבט אל פטרוס ויזכר פטרוס את דבר האדון אשר דבר אליו כי בטרם יקרא התרנגל תכחש בי שלש פעמים:

סב. ויצא פטרוס החוצה וימרר בבכי:

סג. והאנשים אשר אחזו את ישוע התעללו בו ויכהו:

סד. ויחפו את ראשו ויכהו על פניו וישאלהו לאמר הנבא מי הוא ההלם אותך:

סה. ועוד גדופים אחרים הרבו עליו:

סו. ובהית הבקר נקהלו זקני העם והכהנים הגדולים והסופרים ויעלהו לפני הסנהדרין שלהם ויאמרו האתה הוא המשיח אמר לנו:

סז. ויאמר אליהם כי אגיד לכם לא תאמינו:

סח. וגם אם אשאל לא תשיבו דבר ולא תשלחוני:

סט. אבל מעתה יהיה בן האדם ישב לימין גבורת האלהים:

ע. ויאמרו כלם הכי אתה הוא בן האלהים ויאמר אליהם אתם אמרתם כי אני הוא:

עא. ויאמרו מה לנו עוד לבקש עדות הלא באזנינו שמענוה מפיו: