לוקס, Chapter 2 ב

א. ויהי בימים ההם ותצא דת מאת הקיסר אוגוסטוס לספר את כל ישבי תבל:

ב. וזה המפקד היה הראשון בהיות קוריניוס שליט בסוריא:

ג. וילכו כלם להתפקד איש לעירו:

ד. ויעל גם יוסף מן הגליל מעיר נצרת אל יהודה לעיר דוד הנקראה בית לחם כי היה מבית דוד וממשפחתו:

ה. להתפקד עם מרים המארשה לו והיא הרה:

ו. ויהי בהיותם שם וימלאו ימיה ללדת:

ז. ותלד את בנה הבכור ותחתלהו ותשכיבהו באבוס כי לא היה להם מקום במלון:

ח. ורעים היו בארץ ההיא לנים בשדה ושמרים את משמרות הלילה בעדרם:

ט. והנה מלאך יהוה נצב עליהם וכבוד יהוה הופיע עליהם מסביב וייראו יראה גדולה:

י. ויאמר אליהם המלאך אל תיראו כי הנני מבשר אתכם שמחה גדולה אשר תהיה לכל העם:

יא. כי היום ילד לכם בעיר דוד מושיע אשר הוא המשיח האדון:

יב. וזה לכם האות תמצאון ילד מחתל ומנח באבוס:

יג. ויהי פתאם אצל המלאך המון צבא השמים והם משבחים את האלהים ואמרים:

יד. כבוד במרומים לאלהים ובארץ שלום בבני אדם רצונו:

טו. ויהי כאשר עלו מעליהם המלאכים השמימה ויאמרו הרעים איש אל רעהו נעברה נא עד בית לחם ונראה המעשה הזה אשר הודיענו יהוה:

טז. וימהרו לבוא וימצאו את מרים ואת יוסף ואת הילד שכב באבוס:

יז. ויראו וישמיעו את הדבר הנאמר אליהם על הגער הזה:

יח. וכל השמעים תמהו על הדברים אשר דברו אליהם הרעים:

יט. ומרים שמרה את הדברים האלה ותחשבם בלבה:

כ. וישובו הרעים מהללים ומשבחים את האלהים על כל אשר שמעו וראו כפי אשר נאמר אליהם:

כא. ויהי במלאת לנער שמנה ימים וימול ויקרא שמו ישוע כשם אשר קרא לו המלאך בטרם הרה בבטן:

כב. וימלאו ימי טהרה לפי תורת משה ויעלהו לירושלים להעמידו לפני יהוה:

כג. כאשר כתוב בתורת יהוה כל זכר פטר רחם יקרא קדש ליהוה:

כד. ולתת קרבן כאמור בתורת יהוה שתי תרים או שני בני יונה:

כה. והנה איש היה בירושלים ושמו שמעון והוא איש צדיק וחסיד מחכה לנחמת ישראל ורוח הקדש היה עליו:

כו. ולו נגלה ברוח הקדש כי לא יראה מות עד ראותו את משיח יהוה:

כז. ויבא ברוח אל המקדש ויהי כאשר הביאו הוריו את הנער ישוע לעשות עליו כמשפט התורה:

כח. ויקחהו על זרעותיו ויברך את האלהים ויאמר:

כט. עתה תפטר את עבדך כדברך אדני בשלום:

ל. כי ראו עיני את ישועתך:

לא. אשר הכינות לפני כל העמים:

לב. אור לגלות עיני הגוים ותפארת ישראל עמך:

לג. ויוסף ואמו תמהים על הדברים הנאמרים עליו:

לד. ויברך אותם שמעון ויאמר אל מרים אמו הנה זה מוסד לנפילה ולתקומה לרבים בישראל ולאות מריבה:

לה. וגם בנפשך תחתר חרב למען תגלינה מחשבות לבב רבים:

לו. ותהי שם חנה אשה נביאה בת פנואל משבט אשר והיא באה בימים וחיתה עם בעלה שבע שנים אחרי בתוליה:

לז. והיא אלמנה כארבע ושמנים שנה ולא משה מן המקדש ובצום ובתחנונים עבדה את האלהים לילה ויום:

לח. ותקם בשעה ההיא ותגש להדות ליהוה ותדבר עליו באזני כל המחכים לגאלה בירושלים:

לט. ויכלו את הכל כפי תורת יהוה וישובו הגלילה אל נצרת עירם:

מ. ויגדל הנער ויחזק ברוח וימלא חכמה וחסד אלהים עמו:

מא. ועלו הוריו ירושלים שנה בשנה לחג הפסח:

מב. ויהי בהיותו בן שתים עשרה שנה ויעלו ירושלים כמשפט החג:

מג. וימלאו את הימים וישובו ויותר ישוע הנער בירושלים ויוסף ואמו לא ידעו:

מד. ויחשבו כי עם חבל הארחים הוא וילכו כדרך יום ויבקשהו בין הקרובים והמידעים:

מה. ולא מצאהו וישבו ירושלים לבקשו:

מו. ויהי אחרי שלשת ימים וימצאהו במקדש ישב בתוך המורים שמע אליהם ושאל אתם:

מז. וכל השמעים אליו השתוממו על שכלו ועל תשובתיו:

מח. ויהי כראותם אתו ויחרדו ותאמר אליו אמו בני מדוע ככה עשית לנו הנה אביך ואנכי בעצבת לב בקשנוך:

מט. ויאמר אליהם למה זה בקשתם אתי הלא ידעתם כי עלי להיות באשר לאבי:

נ. והם לא הבינו את הדבר אשר דבר אליהם:

נא. וירד אתם ויבא אל נצרת ויכנע להם ואמו שמרה בלבה את כל הדברים האלה:

נב. וישוע הלך וגדל בחכמה ומקומה ובחן עם אלהים ועם אנשים: