לוקס, Chapter 4 ד

א. וישוע שב מן הירדן מלא רוח הקדש וינהגהו הרוח המדברה:

ב. וינסהו השטן ארבעים יום ולא אכל מאומה בימים ההם ואחרי אשר תמו וירעב:

ג. ויאמר אליו השטן אם בן האלהים אתה אמר אל האבן הזאת ותהי ללחם:

ד. ויען אתו ישוע הן כתוב כי לא על הלחם לבדו יחיה האדם כי על כל מוצא פי יהוה:

ה. ויעלהו השטן על הר גבה ויראהו ברגע אחד את כל ממלכות תבל:

ו. ויאמר אליו השטן לך אתן את כל הממשלה הזאת ואת כבודן כי נמסרה בידי ונתתיה לאשר אחפץ:

ז. ועתה אם תשתחוה לפני הכל יהיה לך:

ח. ויען ישוע ויאמר אליו סור ממני השטן כי כתוב ליהוה אלהיך תשתחוה ואתו תעבד:

ט. ויביאהו ירושלים ויעמידהו על פנת בית המקדש ויאמר אליו אם בן האלהים אתה התנפל מזה מטה:

י. כי כתוב כי מלאכיו יצוה לך לשמרך:

יא. וכי על כפים ישאונך פן תגף באבן רגלך:

יב. ויען ישוע ויאמר אליו נאמר לא תנסה את יהוה אלהיך:

יג. וככלות השטן כל מסה וירף ממנו עד עת:

יד. וישב ישוע בגבורת הרוח אל הגליל ויצא שמעו בכל הככר:

טו. והוא היה מלמד בבתי כנסיותיהם ויהללהו כלם:

טז. ויבא אל נצרת אשר גדל שם וילך כמשפטו ביום השבת אל בית הכנסת ויקם לקרא בתורה:

יז. ויתן לו ספר ישעיה הנביא ויפתח את הספר וימצא את המקום אשר היה כתוב בו:

יח. רוח אדני עלי יען משח אתי לבשר ענוים:

יט. שלחני לחבש לנשברי לב לקרא לשבוים דרור ולעורים פקח קוח לשלח רצוצים חפשים לקרא שנת רצון ליהוה:

כ. ויהי כאשר גלל את הספר וישיבהו אל החזן וישב ועיני כל אשר בבית הכנסת נשאות אליו:

כא. ויחל ויאמר אליהם היום נתמלא הכתוב הזה באזניכם:

כב. וכלם העידהו ותמהו על דברי חן אשר יצאו מפיהו ויאמרו הלא זה הוא בן יוסף:

כג. ויאמר אליהם הן תאמרו לי את המשל הזה רפא רפא את עצמך וככל אשר שמענו שנעשה בכפר נחום עשה כן גם פה בעיר מולדתך:

כד. ויאמר אמן אמר אני לכם כי אין נביא רצוי בארץ מולדתו:

כה. ואמת אני אמר לכם אלמנות רבות היו בישראל בימי אליהו בהעצר השמים שלש שנים וששה חדשים ורעב גדול היה בכל הארץ:

כו. ולא נשלח אליהו אל אחת מהנה זולתי צרפתה אשר לצידון אל אשה אלמנה:

כז. ומצרעים רבים היו בישראל בימי אלישע הנביא ולא טהר אחד מהם זולתי נעמן הארמי:

כח. וימלאו כל אשר בבית הכנסת חמה בשמעם את אלה:

כט. ויקומו וידיחו אותו אל מחוץ לעיר ויביאהו עד גב ההר אשר נבנתה עירם עליו למען השליכו מטה:

ל. אך הוא עבר בתוכם וילך לדרכו:

לא. וירד אל כפר נחום עיר הגליל וילמדם בשבתות:

לב. וישתוממו על תורתו כי עצום דברו:

לג. ואיש היה בבית הכנסת ובו רוח שד טמא ויצעק בקול גדול לאמר:

לד. אתה מה לנו ולך ישוע הנצרי באת להאבידנו ידעתיך מי אתה קדוש האלהים:

לה. ויגער בו ישוע לאמר האלם וצא ממנו ויפילהו השד בתוכם ויצא ממנו לא הרע לו:

לו. ותפל אימה על כלם וידברו איש אל רעהו לאמר מה הדבר הזה כי בשלטן ובגבורה מצוה לרוחות הטמאה והמה יצאים:

לז. ושמעו הולך בכל מקמות הככר:

לח. ויקם מבית הכנסת ויבא ביתה שמעון וחמות שמעון אחזתה קדחת חזקה וישאלהו בעדה:

לט. ויתיצב עליה ויגער בקדחת ותרף ממנה ותקם מהרה ותשרת אתם:

מ. וכבוא השמש הביאו אליו כל אשר להם חלים חליים שונים וירפא אותם בשומו את ידיו על כל אחד מהם:

מא. וגם שדים יצאו מרבים צעקים ואמרים אתה הוא המשיח בן האלהים ויגער בם ולא נתנם לדבר כי ידעו אשר הוא המשיח:

מב. ויצא וילך לו כאור הבקר אל מקום חרבה והמון העם בקשהו ויבאו עדיו ויפצרו בו לבלתי סור מהם:

מג. ויאמר להם הן עלי לבשר גם לערים האחרות את בשורת מלכות האלהים כי לזאת שלחתי:

מד. ויהי קורא בבתי הכנסיות אשר בגליל: