לוקס, Chapter 8 ח

א. ויהי אחרי כן ויעבר מעיר אל עיר ומכפר אל כפר קורא ומבשר את מלכות האלהים ושנים העשר אתו:

ב. ונשים אשר נרפאו מרוחות רעות ומחליים מרים הנקראה מגדלית אשר גרשו ממנה שבעה שדים:

ג. ויוחנה אשת כוזא סוכן הורדוס ושושנה ואחרות רבות אשר שרתהו מנכסיהן:

ד. ויהי בהתאסף המון עם רב אשר יצאו אליו מעיר ועיר וידבר במשל:

ה. הזורע יצא לזרע את זרעו ובזרעו נפל מן הזרע על יד הדרך וירמס ועוף השמים אכלו:

ו. ויש אשר נפל על הסלע ויצמח וייבש כי לא היתה לו לחה:

ז. ויש אשר נפל בתוך הקצים ויצמחו הקצים עמו וימעכהו:

ח. ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויצמח ויעש פרי מאה שערים כזאת דבר ויזעק מי אשר אזנים לו לשמע ישמע:

ט. וישאלהו תלמידיו לאמר מה המשל הזה:

י. ויאמר לכם נתן לדעת את סודות מלכות האלהים ולאחרים במשלים למען בראתם לא יראו ובשמעם לא יבינו:

יא. וזה הוא המשל הזרע דבר אלהים הוא:

יב. ואשר על יד הדרך הם השמעים ואחר כן בא השטן ונשא את הדבר מלבם פן יאמינו ונושעו:

יג. ואשר על הסלע הם המקבלים בשמחה את הדבר בשמעם ושרש אין להם רק לשעה מאמינים ובעת הנסיון יסגו אחור:

יד. ואשר נפל בין הקצים הם השמעים והוליכם להם וימכו בדאגות ובעשר ובתאות החיים ופרי לא ישוו למו:

טו. ואשר באדמה הטובה הם השמרים בלב טוב וטהור את הדבר אשר שמעו ועשים פרי בתוחלת:

טז. ואין איש מדליק נר אשר יכסה אותו בכלי או ישימהו תחת המטה כי אם על המנורה יעלהו למען יראו כל באי הבית את האור:

יז. כי אין דבר נעלם אשר לא יגלה ואין גנוז אשר לא יודע ובא לאור:

יח. לכן ראו איך תשמעון כי כל אשר יש לו נתון ינתן לו וכל אשר אין לו גם את אשר הוא חשב להיות לו יקח ממנו:

יט. ויבאו אליו אמו ואחיו ולא יכלו לגשת אליו מפני העם:

כ. ויגד לו לאמר אמך ואחיך עמדים בחוץ והם חפצים לראותך:

כא. ויען ויאמר אליהם אמי ואחי הם השמעים ועשים את דבר האלהים:

כב. ויהי היום וירד אל אניה הוא ותלמידיו ויאמר אליהם נעברה אל עבר הים וישוטו הימה:

כג. ויהי בלכתם באניה וישכב ויישן ורוח סערה ירדה על הים וישטפו עליהם המים ויהיו בסכנה:

כד. ויגשו ויעירו אותו לאמר מורה מורה אבדנו ויעור ויגער ברוח ובמשברי ים וישתקו ותהי דממה:

כה. ויאמר אליהם איה אמונתכם וייראו ויתמהו ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא המצוה גם את הרוחות ואת המים וישמעו לו:

כו. ויעברו ויבאו אל ארץ הגדריים אשר ממול הגליל:

כז. ויצא אל היבשה ויפגשהו איש מן העיר אשר שדים בו מימים רבים ובגד לא לבש ובבית לא ישב כי אם בקברים:

כח. וירא את ישוע ויפל לפניו ויקרא בקול גדול מה לי ולך ישוע בן אל עליון מבקש אני ממך אשר לא תענני:

כט. כי צוה את הרוח הטמא לצאת מן האיש כי ימים רבים חטף אתו ונאסר בזיקים ונשמר בכבלים והיה בנתקו את המוסרות ונדחף ביד השד אל המדברות:

ל. וישאל אתו ישוע לאמר מה שמך ויאמר לגיון שמי כי שדים רבים נכנסו בו:

לא. ויתחנן לו לבלתי צות אתם לרדת אל התהום:

לב. ויהי שם עדר חזירים רבים על המרעה בהר ויתחננו לו כי יניח להם לבוא אל תוכם וינח להם:

לג. ויצאו השדים מן האדם ההוא ויבאו בחזירים וישתער העדר מן המורד אל הים ויטבע:

לד. וינוסו הרעים כראותם את אשר נעשה ויגידו הדבר בעיר ובכפרים:

לה. ויצאו לראת את אשר נעשה ויבאו אל ישוע וימצאו שם את האדם אשר יצאו ממנו השדים ישב לרגלי ישוע מלבש וטוב שכל וייראו:

לו. ויספרו להם הראים איך נרפא אחוז השדים:

לז. ויבקשו ממנו כל המון חבל הגדריים ללכת מאתם כי אימה גדולה נפלה עליהם וירד אל האניה וישב:

לח. ויבקש ממנו האיש אשר יצאו ממנו השדים לשבת אתו וישלח אתו ישוע באמרו:

לט. שוב לביתך וספר הגדלות אשר עשה לך האלהים וילך לו וישמע בכל העיר את הגדלות אשר עשה לו ישוע:

מ. ויהי בשוב ישוע ויקבל אתו העם כי כלם היו מחכים לו:

מא. והנה בא איש ושמו יאיר והוא ראש בית הכנסת ויפל לרגלי ישוע ויתחנן לו לבוא אתו אל ביתו:

מב. כי בת יחידה כשתים עשרה שנה היתה לו והיא נוטה למות ויהי בלכתו שמה וידחקהו המון העם:

מג. ואשה זבת דם שתים עשרה שנה אשר הוציאה כל קנינה לרפאים ואין איש יכל לרפאתה:

מד. היא קרבה מאחריו ותגע בציצת בגדו וזוב דמה עמד פתאם:

מה. ויאמר ישוע מי זה נגע בי וכלם כחשו ויאמר פטרוס והעמדים אצלו מורה המון העם דחקים ולחצים אתך ואתה תאמר מי נגע בי:

מו. ויאמר ישוע נגע בי אדם כי ידעתי אשר יצאה ממני גבורה:

מז. ותרא האשה כי לא נסתרה ממנו ותחרד לקראתו ותפל לפניו ותגד באזני כל העם על מה נגעה בו ואיך נרפאה פתאם:

מח. ויאמר אליה חזקי בתי אמונתך הושיעה לך לכי לשלום:

מט. עודנו מדבר ואיש בא מבית ראש הכנסת ויאמר מתה בתך אל תטריח את המורה:

נ. וישמע ישוע ויען ויאמר לו אל תירא אך האמן והיא תושע:

נא. ויבא הביתה ולא הניח לאיש לבוא אתו בלתי אם לפטרוס וליעקב וליוחנן ולאבי הילדה ולאמה:

נב. וכלם בכים וספדים לה ויאמר אל תבכו כי לא מתה אך ישנה היא:

נג. וישחקו עליו באשר ידעו כי מתה:

נד. והוא אחז בידה ויקרא לאמר הילדה קומי:

נה. ותשב רוחה ותקם פתאם ויצו לתת לה לאכול:

נו. וישתוממו אביה ואמה והוא צוה אתם לבלתי הגיד לאיש את אשר נעשה: