א. ויהי בצאתו מן המקדש ויאמר אליו אחד מתלמידיו רבי ראה מה יפו האבנים והבנינים האלה:
ב. ויען ישוע אתו ויאמר הראית את כל הבנינים הגדולים האלה לא תשאר אבן על אבן אשר לא תתפרק:
ג. וישב על הר הזיתים ממול המקדש וישאלהו פטרוס ויעקב ויוחנן ואנדרי והם אתו לבדם:
ד. אמר נא לנו מתי תהיה זאת ומה הוא האות בבא העת אשר תעשה בה כל זאת:
ה. ויען אתם ישוע ויחל לדבר ראו פן יתעה אתכם איש:
ו. כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא ויתעו רבים:
ז. ובשמעכם מלחמות ושמעות מלחמה אל תבהלו כי היו תהיה זאת אך לא זאת היא הקץ:
ח. כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעש כה וכה והיה רעב ומהומה:
ט. אלה ראשית החבלים ואתם השמרו בנפשתיכם כי ימסרו אתכם לסנהדריות והכיתם בבתי כנסיות ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם:
י. והבשורה צריכה להקרא בראשנה לכל הגוים:
יא. וכאשר יוליכו ומסרו אתכם אל תדאגו ואל תחשבו מה תדברו כי הדבר אשר ינתן לכם בשעה ההיא אותו דברו יען לא אתם הם המדברים כי אם רוח הקדש:
יב. ואח ימסר את אחיו למות ואב את בנו וקמו בנים באבותם והמיתו אותם:
יג. והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע:
יד. וכי תראו את שקוץ משמם הנאמר ביד דניאל הנביא עמד במקום אשר לא לו הקורא יבין אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים:
טו. ואשר על הגג אל ירד הביתה ואל יבא פנימה לשאת דבר מביתו:
טז. ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת מלבושו:
יז. ואוי להרות ולמיניקות בימים ההמה:
יח. אך התפללו אשר לא תהיה מנוסתכם בחרף:
יט. כי הימים ההם יהיו עת צרה אשר לא נהיתה כמוה מראשית הבריאה אשר ברא אלהים עד עתה וכמוה לא תהיה עוד:
כ. ולולי קצר יהוה את הימים ההם לא יושע כל בשר אך למען הבחירים אשר בחר בם קצר את הימים:
כא. ואז אם יאמר איש אליכם הנה פה המשיח או הנהו שם אל תאמינו:
כב. כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ונתנו אתות ומופתים להתעות אף את הבחירים אם יוכלו:
כג. ואתם ראו הנה מראש הגדתי לכם את כל:
כד. והיה בימים ההם אחרי הצרה ההיא תחשך השמש והירח לא יגיה אורו:
כה. והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו:
כו. ואז יראו את בן האדם בא בעננים בגבורה רבה ובכבוד:
כז. ואז ישלח את מלאכיו ויקבץ את בחיריו מארבע הרוחות מקצה הארץ עד קצה השמים:
כח. למדו נא את משל התאנה כשירטב ענפה ופרח עלה ידעתם כי קרוב הקיץ:
כט. כן אף אתם בראתכם כי היו כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח:
ל. אמן אמר אני לכם לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה:
לא. השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון:
לב. אך עת בוא היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אותה גם לא מלאכי השמים גם לא הבן מבלעדי האב:
לג. ראו שקדו והתפללו כי לא ידעתם מתי תהיה העת:
לד. והיה כאיש הולך למרחק אשר עזב את ביתו ויתן שלטן לעבדיו ולאיש איש את מלאכתו וגם את השוער צוה לשקד:
לה. לכן שקדו כי לא ידעתם מתי יבוא בעל הבית אם לעת ערב או בחצות הלילה אם בעת קריאת הגבר או בבקר:
לו. פן יבוא פתאם ומצא אתכם ישנים:
לז. ואת אשר אמרתי לכם אמר אני לכל שקדו: