מרקוס, Chapter 15 טו

א. וישכימו ראשי הכהנים עם הזקנים והסופרים וכל הסנהדרין בבקר ויתיעצו ויאסרו את ישוע ויוליכהו משם וימסרהו אל פילטוס:

ב. וישאל אותו פילטוס האתה מלך היהודים ויען ויאמר אליו אתה אמרת:

ג. וראשי הכהנים הרבו לשטנו:

ד. ויוסף פילטוס וישאלהו לאמר האינך משיב דבר ראה כמה הם מעידים בך:

ה. וישוע לא השיב עוד אף דבר אחד ויתמה פילטוס:

ו. ובכל חג היה דרכו לפטר להם אסיר אחד את אשר יבקשו:

ז. ויהי איש הנקרא בשם בר אבא אסור עם המורדים אשר רצחו רצח בעת המרד:

ח. וישא ההמון את קולו ויחלו לבקש שיעשה להם כפעם בפעם:

ט. ויען אתם פילטוס ויאמר התחפצו כי אפטר לכם את מלך היהודים:

י. כי ידע אשר רק מקנאה מסרוהו ראשי הכהנים:

יא. וראשי הכהנים הסיתו את ההמון לבלתי פטר להם כי אם בר אבא:

יב. ויסף פילטוס ויען ויאמר להם ומה אפוא חפצתם ואעשה לאשר אתם קראים מלך היהודים:

יג. ויוסיפו לצעק הצלב אותו:

יד. ויאמר אליהם פילטוס מה אפוא עשה רעה והם הרבו עוד לצעק הצלב אותו:

טו. ויואל פילטוס לעשות כרצון העם ויפטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב:

טז. ויוליכהו אנשי הצלב אל החצר הפנימית הוא בית המשפט ויזעיקו את כל הגדוד:

יז. וילבישהו ארגמן וישרגו עטרת קצים ויעטרהו:

יח. ויחלו לברכו לאמר שלום לך מלך היהודים:

יט. ויכו על ראשו בקנה וירקו בו ויכרעו על ברכיהם וישתחוו לו:

כ. ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את הארגמן וילבישהו את בגדיו ויוציאהו לצלב אותו:

כא. ויאנסו איש עבר אחד הבא מן השדה ושמו שמעון הקוריני אבי אלכסנדרוס ורופוס לשאת את צלבו:

כב. ויביאהו אל מקום גלגלתא הוא מקום הגלגלת:

כג. ויתנו לו יין מזוג במר והוא לא קבל:

כד. ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו בגדיו להם בהפילם עליהם גורל מה יקח איש איש:

כה. ותהי השעה השלישית ויצלבהו:

כו. ומכתב דבר אשמתו כתוב למעלה מלך היהודים:

כז. ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו:

כח. וימלא הכתוב האמר ואת פשעים נמנה:

כט. והעברים גדפו אותו ויניעו ראשם לאמר האח אתה ההורס את ההיכל ובונה אותו בשלשת ימים:

ל. הושע את עצמך ורדה מן הצלב:

לא. וכן לעגו לו גם ראשי הכהנים עם הסופרים באמרם איש אל רעהו את אחרים הושיע ואת עצמו לא יוכל להושיע:

לב. המשיח מלך ישראל ירד נא מן הצלב למען נראה ונאמין וגם הנצלבים אתו חרפוהו:

לג. ובהיות השעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית:

לד. ובשעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלהי אלהי למה שבקתני אשר פרושו אלי אלי למה עזבתני:

לה. ומקצת העמדים אצלו בשמעם את זאת אמרו הנה אל אליהו הוא קורא:

לו. וירץ אחד מהם וימלא ספוג חמץ וישם על קנה וישקהו ויאמר הניחו ונראה אם יבא אליהו להורידו:

לז. וישוע נתן קול גדול ויפח את נפשו:

לח. ופרכת ההיכל נקרעה לשנים קרעים מלמעלה למטה:

לט. וירא שר המאה העמד לנגדו כי בזעקו כן נפח את נפשו ויאמר אכן האיש הזה היה בן האלהים:

מ. וגם נשים היו שם ראות מרחוק ובתוכן גם מרים המגדלית ומרים אמו של יעקב הצעיר ושל יוסי ושלמית:

מא. אשר גם הלכו אחריו ושרתהו בהיותו בגליל ואחרות רבות אשר עלו אתו ירושלים:

מב. ועת הערב הגיע ומפני אשר ערב שבת היה הוא היום שלפני השבת:

מג. ויבא יוסף הרמתי יועץ נכבד אשר היה מחכה גם הוא למלכות האלהים ויתחזק ויבא אל פילטוס וישאל את גופת ישוע:

מד. ויתמה פילטוס על אשר הוא כבר מת ויקרא אל שר המאה וישאלהו הגוע כבר:

מה. וידע מפי שר המאה כי כן ויתן את גופתו מתנה ליוסף:

מו. והוא קנה סדין ויורד אתו ויכרכהו בסדין וישימהו בקבר חצוב בסלע ויגל אבן על פתח הקבר:

מז. ומרים המגדלית ומרים אם יוסי היו ראות את המקום אשר הושם שמה: