מרקוס, Chapter 4 ד

א. וישב אל הים ויחל ללמד ויקהלו אליו המון עם רב עד אשר ירד לשבת באניה בים וכל העם עומד על חוף הים ביבשה:

ב. וילמדם הרבה במשלים ויאמר אליהם בלמדו אתם:

ג. שמעו שמוע הנה הזרע יצא לזרע:

ד. ויהי בזרעו ויפל מן הזרע על יד הדרך ויבא עוף השמים ויאכלהו:

ה. ויש אשר נפל על מקום הסלע אשר אין לו שם אדמה הרבה וימהר לצמח כי לא היה לו עמק אדמה:

ו. ויהי כזרח השמש ויצרב וייבש כי אין לו שרש:

ז. ויש אשר נפל בין הקצים ויעלו הקצים וימעכהו ולא נתן פרי:

ח. ויש אשר נפל על האדמה הטובה ויתן פרי עלה וגדל ויעש זה שלשים שערים וזה ששים וזה מאה:

ט. ויאמר אליהם מי אשר אזנים לו לשמע ישמע:

י. ויהי בהיותו לבדו וישאלוהו האנשים אשר סביביו עם שנים העשר על המשל:

יא. ויאמר אליהם לכם נתן לדעת סוד מלכות האלהים ואשר בחוץ להם הכל במשלים:

יב. למען יראו ראו ולא ידעו ושמעו שמוע ולא יבינו פן ישובו ונסלח לחטאתם:

יג. ויאמר להם הן לא ידעתם את המשל הזה ואיך תבינו את המשלים כלם:

יד. הזרע הוא זרע את הדבר:

טו. ואלה הם הנזרעים על יד הדרך אשר יזרע בם הדבר וכשמעם אותו מיד בא השטן וישא את הדבר הזרוע בלבבם:

טז. וכן הנזרעים על מקמות הסלע הם השמעים את הדבר ומהר בשמחה יקחהו:

יז. אך אין להם שרש בקרבם ורק לשעה יעמדו ואחר כן בהיות צרה ורדיפה על אדות הדבר מהרה יכשלו:

יח. והאחרים הנזרעים בין הקצים הם השמעים את הדבר:

יט. ודאגות העולם הזה ומרמת העשר ותאות שאר הדברים באות וממעכות את הדבר ופרי לא יהיה לו:

כ. ואלה המזרעים על האדמה הטובה הם השמעים את הדבר ומקבלים אתו ועשים פרי לשלשים שערים ולששים ולמאה:

כא. ויאמר אליהם הכי יביאו הנר למען יושם תחת האיפה ותחת המטה ולא למען יעלהו על המנורה:

כב. כי אין דבר סתום אשר לא יגלה ולא נעלם דבר כי אם למען יבא לגלוי:

כג. כל אשר אזנים לו לשמע ישמע:

כד. ויאמר אליהם ראו מה אתם שמעים במדה אשר אתם מודדים בה ימד לכם ועוד יוסף לכם השמעים:

כה. כי מי שיש לו נתון ינתן לו ומי שאין לו גם את אשר יש לו יקח ממנו:

כו. ויאמר מלכות האלהים היא כאשר ישליך איש זרע על האדמה:

כז. וישן וקם לילה ויום והזרע יצמח וגדל והוא לא ידע:

כח. כי הארץ מאליה מוציאה פריה את הדשא ראשונה ואחריו את השבלת ואחרי כן את החטה המלאה בשבלת:

כט. וכאשר גמל הפרי ימהר לשלח את המגל כי בשל הקציר:

ל. ויאמר אל מה נדמה את מלכות האלהים ובאי זה משל נמשילנה:

לא. כגרגר של חרדל אשר יזרע באדמה והוא קטן מכל הזרעים אשר על הארץ:

לב. ואחרי הזרעו יעלה ויגדל על כל הירקות ועשה ענפים גדולים עד אשר יוכלו עוף השמים לקנן בצלו:

לג. ובמשלים רבים כאלה דבר אליהם את הדבר כפי אשר יכלו לשמע:

לד. ובבלי משל לא דבר אליהם והיה בהיותו עם תלמידיו לבדם יבאר להם את הכל:

לה. ויאמר אליהם ביום ההוא לפנות ערב נעברה העבר:

לו. ויעזבו את המון העם ויקחו אתו כאשר הוא באניה וגם אניות אחרות הלכו עמו:

לז. ותקם רוח סערה גדולה וישטפו הגלים אל תוך האניה עד אשר כמעט נמלאה:

לח. והוא ישן על הכסת באחרי האניה ויעירו אותו ויאמרו אליו רבי האינך דאג לנו כי נאבד:

לט. ויעור ויגער ברוח ויאמר אל הים הס ודם ותשך הרוח ותהי דממה גדולה:

מ. ויאמר אליהם למה ככה אתם חרדים איך אין לכם אמונה:

מא. וייראו יראה גדולה ויאמרו איש אל רעהו מי אפוא הוא אשר גם הרוח והים שמעים לו: