מרקוס, Chapter 9 ט

א. ויאמר אליהם אמן אמר אני לכם כי יש מן העמדים פה אשר לא יטעמו מות עד כי יראו מלכות האלהים באה בגבורה:

ב. ואחרי ששת ימים לקח ישוע את פטרוס ואת יעקב ואת יוחנן ויעלם על הר גבה אתו לבדם וישתנה לעיניהם:

ג. ובגדיו נהיו מזהירים לבנים מאד כשלג אשר לא יוכל כובס בארץ להלבין כמוהם:

ד. וירא אליהם אליהו ומשה מדברים עם ישוע:

ה. ויען פטרוס ויאמר אל ישוע רבי טוב היותנו פה נעשה נא שלש סכות לך אחת ולמשה אחת ולאליהו אחת:

ו. כי לא ידע מה ידבר כי היו נבהלים:

ז. ויהי ענן סוכך עליהם ויצא מן הענן קול אמר זה בני ידידי אליו שמעו:

ח. והמה הביטו כה וכה פתאם ולא ראו עוד איש בלתי את ישוע לבדו אתם:

ט. וירדו מן ההר ויזהירם לבלתי הגיד לאיש את אשר ראו עד כי יקום בן האדם מן המתים:

י. וישמרו את הדבר בלבבם וידרשו לדעת מה היא התקומה מן המתים:

יא. וישאלהו לאמר מה זה אמרים הסופרים כי אליהו בוא יבוא בראשונה:

יב. ויען ויאמר להם הנה אליהו בא בראשונה וישיב את הכל ומה כתוב על בן האדם הלא כי יענה הרבה וימאס:

יג. אבל אמר אני לכם גם בא אליהו וגם עשו לו כרצונם כאשר כתוב עליו:

יד. ויהי כבואו אל התלמידים וירא עם רב סביבותם וסופרים מתוכחים אתם:

טו. וכל העם כראותם אתו כן תמהו וירוצי אליו וישאלו לו לשלום:

טז. וישאל את הסופרים מה אתם מתוכחים עמהם:

יז. ויען אחד מן העם ויאמר רבי הבאתי אליך את בני אשר רוח אלם בקרבו:

יח. והיה בכל מקום אשר יאחזהו הוא מרצץ אתו וירד רירו וחרק את שניו ויבש גופו ואמר אל תלמידיך לגרשו ולא יכלו:

יט. ויען ויאמר להם הוי דור בלתי מאמין עד מתי אהיה עמכם עד מתי אסבל אתכם הביאו אתו לפני:

כ. ויביאהו לפניו ויהי כאשר ראהו הרוח וירוצצנו פתאם ויפל ארצה ויתגולל ויורד רירו:

כא. וישאל את אביו כמה ימים היתה לו זאת ויאמר מימי נעוריו:

כב. ופעמים רבות הפיל אתו גם באש גם במים להאבידו אך אם יכל תוכל רחם עלינו ועזרנו:

כג. ויאמר אליו ישוע לאמר אם תוכל להאמין כל יוכל המאמין:

כד. ויתן אבי הילד את קלו בבכי ויאמר אני מאמין עזר נא לחסרון אמונתי:

כה. וירא ישוע את העם מתקבץ אליו ויגער ברוח הטמא לאמר רוח אלם וחרש אני מצוך צא ממנו ואל תסף לבוא בו עוד:

כו. ויצעק וירצץ אתו מאד ויצא ויהי כמת עד אשר אמרו רבים כי גוע:

כז. ויחזק ישוע בידו ויניעהו ויקם:

כח. ויהי כאשר בא הביתה וישאלהו תלמידיו בהיותם לבדם אתו מדוע אנחנו לא יכלנו לגרשו:

כט. ויאמר אליהם המין הזה יצא לא יצא כי אם בתפלה ובצום:

ל. ויצאו משם ויעברו בגליל ולא אבה להודע לאיש:

לא. כי היה מלמד את תלמידיו לאמר אליהם כי עתיד בן האדם להמסר בידי בני אדם ויהרגהו ואחרי אשר נהרג יקום ביום השלישי:

לב. והם לא הבינו את הדבר וייראו לשאל אותו:

לג. ויבא אל כפר נחום ובהיותו בבית וישאל אותם מה התוכחתם איש עם רעהו בדרך:

לד. ויחרישו כי התעשקו בדרך מי הוא הגדול בהם:

לה. וישב ויקרא אל שנים העשר ויאמר אליהם איש כי יחפץ להיות הראשון הוא יהיה האחרון לכלם ומשרת כלם:

לו. ויקח ילד ויעמידהו בתוכם ויחבקהו ויאמר להם:

לז. כל אשר יקבל בשמי ילד אחד כזה הוא מקבל אותי וכל אשר אותי יקבל איננו מקבל אותי כי אם את אשר שלחני:

לח. ויען יוחנן ויאמר אליו רבי ראינו איש מגרש שדים בשמך ואיננו הולך אחרינו ונכלאנו יען אשר לא הלך אחרינו:

לט. ויאמר ישוע אל תכלאהו כי אין איש עשה גבורה בשמי ויוכל במהרה לדבר בי רעה:

מ. כי כל אשר איננו נגדנו הוא בעדנו:

מא. כי כל המשקה אתכם כוס מים בשמי על אשר אתם למשיח אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו:

מב. וכל המכשיל אחד הקטנים המאמינים בי טוב לו שיתלה פלח רכב על צוארו והשלך בים:

מג. ואם ידך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא קטע לחיים מהיות לך שתי ידים ותלך אל גיהנם אל האש אשר לא תכבה:

מד. אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה:

מה. ואם רגלך תכשילך קצץ אתה טוב לך לבוא פסח לחיים מהיות לך שתי רגלים ותשלך לגיהנם אל האש אשר לא תכבה:

מו. אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה:

מז. ואם עינך תכשילך עקר אתה טוב לך לבוא אל מלכות האלהים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך לגיהנם:

מח. אשר שם תולעתם לא תמות ואשם לא תכבה:

מט. כי כל איש באש ימלח וכל קרבן במלח ימלח:

נ. טוב המלח ואם המלח יהיה תפל במה תתקנו אותו יהי לכם מלח בקרבכם ויהי שלום ביניכם: