מתי, Chapter 10 י

א. ויקרא אליו את שנים עשר תלמידיו ויתן להם שלטן על רוחות הטמאה לגרשם ולרפוא כל חלי וכל מדוה:

ב. ואלה שמות שנים עשר השליחים הראשון שמעון הנקרא פטרוס ואנדרי אחיו יעקב בן זבדי ויוחנן אחיו:

ג. פילפוס ובר תלמי תומא ומתי המוכס יעקב בן חלפי ולבי המכנה תדי:

ד. שמעון הקני ויהודה איש קריות אשר גם מסר אתו:

ה. את שנים העשר האלה שלח ישוע ויצו אתם לאמר אל דרך הגוים אל תלכו ואל עיר השמרונים אל תבאו:

ו. כי אם לכו אל הצאן האבדות לבית ישראל:

ז. ובלכתכם קראו לאמר למכות השמים קרבה לבוא:

ח. רפאו את החולים טהרו את המצרעים הקימו את המתים ואת השדים גרשו חנם לקחתם חנם תתנו:

ט. לא תקחו זהב ולא כסף ולא נחשת בחגוריכם:

י. ולא תרמיל לדרך ולא שתי כתנות ולא נעלים ולא מטה כי שוה הפעל די מחיתו:

יא. וכל עיר וכפר אשר תבאו שמה דרשו מי הוא הראוי לזה בתוכה ושם שבו עד כי תצאו:

יב. ובבואכם אל הבית שאלו לו לשלום:

יג. והיה אם ראוי הבית יבוא עליו שלומכם ואם איננו ראוי שלומכם אליכם ישוב:

יד. וכל אשר לא יקבל אתכם ולא ישמע לדבריכם צאו לכם מן הבית ההוא ומן העיר ההיא ונערו את עפר רגליכם:

טו. אמן אמר אני לכם כי יקל לארץ סדום ועמרה ביום הדין מן העיר ההיא:

טז. הנני שלח אתכם ככבשים בין הזאבים לכן היו ערומים כנחשים ותמימים כיונים:

יז. והשמרו לכם מבני האדם כי ימסרו אתכם לסנהדריות ויכו אתכם בשוטים בבתי כנסיותיהם:

יח. ולפני משלים ומלכים תובאו למעני לעדות להם ולגוים:

יט. וכי ימסרו אתכם אל תדאגו איך ומה תדברו כי ינתן לכם בשעה ההיא את אשר תדברו:

כ. כי לא אתם הם המדברים כי רוח אביכם הוא המדבר בפיכם:

כא. והיה אח ימסר את אחיו למות ואב ימסר את בנו וקמו בנים באבותם וימיתו אותם:

כב. והייתם שנואים לכל אדם למען שמי והמחכה עד עת קץ הוא יושע:

כג. ואם ירדפו אתכם בעיר אחת נוסו לעיר אחרת כי אמן אמר אני לכם לא תכלו לעבר ערי ישראל עד כי יבוא בן האדם:

כד. אין תלמיד עלה על רבו ועבד על אדניו:

כה. דיו לתלמיד להיות כרבו ולעבד להיות כאדניו אם לבעל הבית קראו בעל זבוב אף לאנשי ביתו:

כו. על כן לא תיראום כי אין דבר מכסה אשר לא יגלה ואין נעלם אשר לא יודע:

כז. את אשר אני אמר לכם בחשך דברו באור ואשר ילחש לאזניכם השמיעו על הגגות:

כח. ואל תיראי מן ההרגים את הגוף ואת הנפש לא יוכלו להרג אך תיראו את אשר יוכל לאבד גם את הנפש גם את הגוף בגיהנם:

כט. הלא תמכרנה שתי צפרים באסר ואחת מהנה לא תפול ארצה מבלעדי אביכם:

ל. ואתם גם שערות ראשכם נמנות כלן:

לא. לכן אל תיראו הנכם יקרים מצפרים רבות:

לב. הן כל אשר יודה בי לפני האדם אודה בו גם אני לפני אבי שבשמים:

לג. ואשר יכחש בי לפני האדם אכחש בו גם אני לפני אבי שבשמים:

לד. אל תחשבו כי באתי להטיל שלום בארץ לא באתי להטיל שלום כי אם חרב:

לה. כי באתי להפריד איש מאביו ובת מאמה וכלה מחמותה:

לו. ואיבי איש אנשי ביתו:

לז. האהב את אביו ואת אמו יותר ממני איננו כדי לי והאהב את בנו ובתו יותר ממני איננו כדי לי:

לח. ואשר לא יקח את צלבו והלך אחרי איננו כדי לי:

לט. המצא את נפשו יאבדנה והמאבד את נפשו למעני הוא ימצאנה:

מ. המקבל אתכם אותי הוא מקבל והמקבל אותי הוא מקבל את אשר שלחני:

מא. המקבל נביא לשם נביא שכר נביא יקח והמקבל צדיק לשם צדיק שכר צדיק יקח:

מב. והמשקה את אחד הקטנים האלה רק כוס מים קרים לשם תלמיד אמן אמר אני לכם כי לא יאבד שכרו: