א. בשעה ההיא נגשו התלמידים אל ישוע ויאמרו מי אפוא גדול מחבריו במלכות השמים:
ב. ויקרא ישוע אליו ילד קטן ויעמידהו בתוכם:
ג. ויאמר אמן אמר אני לכם אם לא תשובו להיות כילדים לא תבוא אל מלכות השמים:
ד. לכן כל המשפיל את עצמו כילד הזה הוא הגדול במלכות השמים:
ה. וכל אשר יקבל ילד אחד כזה בשמי אותי הוא מקבל:
ו. וכל המכשיל את אחד מן הקטנים האלה המאמינים בי נוח לו שיתלה פלח רכב על צוארו וטבע במצולות ים:
ז. אוי לעולם מפני המכשלים כי המכשלים צריכים לבוא אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו יבוא המכשול:
ח. ואם תכשילך ידך או רגלך קצץ אותה והשלך ממך טוב לך לבוא לחיים פסח או קטע מהיות לך שתי ידים או שתי רגלים ותשלך אל אש עולם:
ט. ואם עינך תכשליך נקר אותה והשלך ממך טוב לך לבוא לחיים בעין אחת מהיות לך שתי עינים ותשלך אל אש גיהנם:
י. ראו פן תבזו אחד wקטנים האלה כי אמר אני לכם כי מלאכיהם ראים תמיד את פני אבי שבשמים:
יא. כי בא בן האדם להושיע את האבד:
יב. מה דעתכם כי יהיו לאיש מאה כבשים ותעה אחד מהם הלא יעזב את התשעים ותשעה על ההרים והלך לבקש את התעה:
יג. והיה כאשר ימצאהו אמן אמר אני לכם כי ישמח עליו יותר מעל התשעים ותשעה אשר לא תעו:
יד. כן איננו רצון מלפני אביכם שבשמים כי יאבד אחד מן הקטנים האלה:
טו. וכי יחטא לך אחיך לך והוכחת אותו בינך ובינו לבדו ואם ישמע אליך קנית לך אחיך:
טז. ואם לא ישמע קח עמך עוד אחד או שנים למען על פי שנים או שלשה עדים יקום כל דבר:
יז. ואם לא ישמע אליהם הגד אל הקהל ואם לא ישמע גם אל הקהל והיה לך כגוי וכמוכס:
יח. אמן אמר אני לכם כל אשר תאסרו על הארץ אסור יהיה בשמים וכל אשר תתירו על הארץ מתר יהיה בשמים:
יט. ועוד אמר אני לכם שנים מכם כי יועצו יחדו בארץ על כל דבר אשר ישאלו היה יהיה להם מאת אבי שבשמים:
כ. כי בכל מקום אשר שנים או שלשה נאספו בשמי שם אני בתוכם:
כא. ויגש אליו פטרוס ויאמר לו אדני כמה פעמים יחטא לי אחי וסלחתי לו העד שבע פעמים:
כב. ויאמר אליו ישוע לא אמר לך עד שבע פעמים כי אם עד שבעים ושבע:
כג. על כן דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר חפץ לעשות חשבון עם עבדיו:
כד. וכאשר החל לחשב הובא לפניו איש אשר חיב לו עשרת אלפים ככרי כסף:
כה. ולא היה לו לשלם ויצו אדניו למכר אותו ואת אשתו ואת בניו ואת כל אשר לו וכן ישלם:
כו. ויפל העבד וישתחו לו לאמר אדני הארך לי אפך ואת כל אשלמה לך:
כז. ויהמו רחמי אדוני העבד ההוא ויפטרהו וישמט לו את החוב:
כח. ויצא העבד ההוא מלפניו וימצא אחד מחבריו העבדים והוא חיב לו מאה דינרים ויחזק בו ויחנקהו לאמר שלם את אשר אתה חיב לי:
כט. ויפל חברו לפני רגליו ויבקש ממנו לאמר הארך לי אפך ואשלמה לך הכל:
ל. והוא מאן וילך וישליכהו במשמר עד כי ישלם לו את חובו:
לא. וחבריו העבדים ראו את הנעשה ויעצבו מאד ויבאו ויגידו לאדניהם את כל אשר נעשה:
לב. ויקרא אליו אדניו ויאמר לו אתה העבד הרע את כל החוב ההוא השמטתי לך יען אשר בקשת ממני:
לג. הלא היה לך גם אתה לרחם על העבד חברך כאשר רחמתי אני עליך:
לד. ויקצף אדניו ויסגר אותו למיסרים עד כי ישלם את כל חובו:
לה. ככה יעשה לכם גם אבי שבשמים אם לא תסלחו איש איש לאחיו בכל לבבכם את חטאתם: