מתי, Chapter 22 כב

א. ויען ישוע ויסף דבר במשלים אליהם לאמר:

ב. דומה מלכות השמים למלך בשר ודם אשר עשה חתנה לבנו:

ג. וישלח את עבדיו לקרא הקרואים אל החתנה ולא אבו לבוא:

ד. ויסף שלח עבדים אחרים לאמר אמרו אל הקרואים הנה ערכתי את סעודתי שורי ומריאי טבוחים והכל מוכן באו אל החתנה:

ה. והם לא שתו לבם לזאת וילכו להם זה אל שדהו וזה אל מסחרו:

ו. והנשארים תפשו את עבדיו ויתעללו בם ויהרגום:

ז. ויקצף המלך וישלח צבאותיו ויאבד את המרצחים ההם ואת עירם שרף באש:

ח. אז אמר אל עבדיו הן החתנה מוכנה והקרואים לא היו ראוים לה:

ט. לכן לכו נא אל ראשי הדרכים וכל איש אשר תמצאו קראו אתו אל החתנה:

י. ויצאו העבדים ההם אל הדרכים ויאספו את כל אשר מצאו גם רעים גם טובים וימלא בית החתנה מסבים:

יא. ויהי כבוא המלך לראות את המסבים וירא בהם איש ולא היה לבוש בגדי חתנה:

יב. ויאמר אליו רעי איכה באת הנה ואין לך בגדי חתנה ויאלם:

יג. ויאמר המלך למשרתים אסרו ידיו ורגליו ונשאתם והשלכתם אותו אל החשך החיצון שם תהיה היללה וחרק השנים:

יד. כי רבים הם הקרואים ומעטים הנבחרים:

טו. וילכו הפרושים ויתיעצו איך יכשילהו בדבר:

טז. וישלחו אליו את תלמידיהם עם ההורדוסיים לאמר רבי ידענו כי איש אמת אתה ותורה באמת את דרך אלהים ולא תגור מפני איש כי אינך מכיר פני אדם:

יז. לכן הגידה נא לנו את דעתך הנכון לנו לתת מס אל הקיסר אם לא:

יח. וישוע ידע את רשעתם ויאמר החנפים מה תנסוני:

יט. הראוני את מטבע המס ויביאו לו דינר:

כ. ויאמר אליהם של מי הצורה הזאת והמכתב אשר עליו:

כא. ויאמרו אליו של הקיסר ויאמר אליהם לכן תנו לקיסר את אשר לקיסר ולאלהים את אשר לאלהים:

כב. וכשמעם את זאת תמהו ויעזבהו וילכו להם:

כג. ביום ההוא נגשו אליו צדוקים האמרים כי אין תחית המתים וישאלו אתו לאמר:

כד. רבי הן משה אמר איש כי ימות ובנים אין לו אחיו ייבם את אשתו והקים זרע לאחיו:

כה. ואתנו היו שבעה אחים והראשון נשא אשה וימת וזרע אין לו ויעזב את אשתו לאחיו:

כו. וכמו כן גם השני וכן גם השלישי עד השבעה:

כז. ואחרי כלם מתה גם האשה:

כח. ועתה בתחית המתים למי מן השבעה תהיה לאשה כי לכלם היתה:

כט. ויען ישוע ויאמר להם טעים אתם באשר אינכם יודעים את הכתובים וגם את גבורת האלהים:

ל. כי בתחית המתים לא ישאו נשים ולא תנשאנה כי אם כמלאכי אלהים בשמים יהיו:

לא. ועל דבר תחית המתים הלא קראתם את הנאמר לכם מפי האלהים לאמר:

לב. אנכי אלהי אברהם ואלהי יצחק ואלהי יעקב והוא איננו אלהי המתים כי אם אלהי החיים:

לג. וישמע המון העם וישתומממו על תורתו:

לד. והפרושים כשמעם כי סכר פי הצדוקים ויועדו יחדו:

לה. ואחד מהם מבין בתורה שאל אתו לנסותו לאמר:

לו. רבי אי זו מצוה גדולה היא בתורה:

לז. ויאמר ישוע אליו ואהבת את יהוה אלהיך בכל לבבך ובכל נפשך ובכל מדעך:

לח. זאת היא המצוה הגדולה והראשונה:

לט. והשנית דומה לה ואהבת לרעך כמוך:

מ. בשתי המצות האלה כל התורה תלויה וגם הנביאים:

מא. ויהי בהקהל הפרושים וישאלם ישוע לאמר:

מב. מה דעתכם על המשיח בן מי הוא ויאמרו אליו בן דוד:

מג. ויאמר אליהם ואיך קרא לו דוד ברוח אדון באמרו:

מד. נאם יהוה לאדני שב לימיני עד אשית איביך הדם לרגליך:

מה. ועתה אם דוד קרא לו אדון איך הוא בנו:

מו. ולא יכל איש לענות אתו דבר ולא ערב עוד איש את לבו מן היום ההוא לשאל אותו: