מתי, Chapter 24 כד

א. ויצא ישוע מן המקדש ללכת לדרכו ויגשו תלמידיו להראותו את בניני המקדש:

ב. ויען ישוע ויאמר אליהם הראיתם את כל אלה אמן אמר אני לכם לא תשאר פה אבן על אבן אשר לא תתפרק:

ג. וישב על הר הזיתים ויגשו אליו התלמידים לבדם ויאמרו אמר נא לנו מתי תהיה זאת ומה הוא אות בואך ואות קץ העולם:

ד. ויען ישוע ויאמר להם ראו פן יתעה אתכם איש:

ה. כי רבים יבאו בשמי לאמר אני הוא המשיח והתעו רבים:

ו. ואתם עתידים לשמע מלחמות ושמעות מלחמה ראו פן תבהלו כי היו תהיה כל זאת אך עדן אין הקץ:

ז. כי יקום גוי על גוי וממלכה על ממלכה והיה רעב ודבר ורעש הנה והנה:

ח. וכל אלה רק ראשית החבלים:

ט. אז ימסרו אתכם לעני והמיתו אתכם והייתם שנואים לכל הגוים למען שמי:

י. ואז יכשלו רבים ומסרו איש את רעהו ושנאו איש את אחיו:

יא. ונביאי שקר רבים יקומו והתעו רבים:

יב. ומפני אשר ירבה הרשע תפוג אהבת רבים:

יג. והמחכה עד עת קץ הוא יושע:

יד. ותקרא בשורת המלכות הזאת בתבל כלה לעדות לכל הגוים ואחר יבוא הקץ:

טו. לכן כאשר תראו שקוץ משמם האמור על ידי דניאל הנביא עומד במקום קדש הקרא יבין:

טז. אז נוס ינוסו אנשי יהודה אל ההרים:

יז. ואשר על הגג אל ירד לשאת דבר מביתו:

יח. ואשר בשדה אל ישב הביתה לשאת את מלבושו:

יט. ואוי להרות ולמיניקות בימים ההם:

כ. אך התפללו אשר מנוסתכם לא תהיה בחרף ולא בשבת:

כא. כי אז תהיה צרה גדולה אשר כמוה לא נהיתה מראשית העולם עד עתה וכמוה לא תהיה עוד:

כב. ולולא נקצרו הימים ההם לא יושע כל בשר אך למען הבחירים יקצרו הימים ההם:

כג. וכי יאמר אליכם איש בעת ההיא הנה פה המשיח או הנו שם אל תאמינו:

כד. כי יקומו משיחי שקר ונביאי שקר ויתנו אתות גדלות ומופתים למען התעות אף את הבחירים אם יוכלו:

כה. הנה מראש הגדתי לכם:

כו. לכן כי יאמרו אליכם הנו במדבר אל תצאו הנו בחדרים אל תאמינו:

כז. כי כברק היוצא ממזרח ומאיר עד מערב כן יהיה גם בואו של בן האדם:

כח. כי באשר החלל שם יקבצו הנשרים:

כט. ומיד אחרי צרת הימים ההם תחשך השמש והירח לא יגיה אורו והכוכבים יפלו מן השמים וכחות השמים יתמוטטו:

ל. אז אות בן האדם יראה בשמים וספדו כל משפחות הארץ וראו את בן האדם בא עם ענני השמים בגבורה וכבוד רב:

לא. וישלח את מלאכיו בקול שופר גדול ויקבצו את בחיריו מארבע הרוחות למקצה השמים ועד קצה השמים:

לב. למדו נא את משל התאנה כאשר ירטב ענפה ופרחו עליה ידעתם כי קרוב הקיץ:

לג. כן גם אתם בראותכם את כל אלה דעו כי קרוב הוא לפתח:

לד. אמן אמר אני לכם כי לא יעבר הדור הזה עד אשר יהיו כל אלה:

לה. השמים והארץ יעברו ודברי לא יעברון:

לו. אך היום ההוא והשעה ההיא אין איש יודע אתה גם לא מלאכי השמים בלתי אבי לבדו:

לז. וכימי נח כן יהיה גם בואו של בן האדם:

לח. כי כאשר בימי המבול היו אכלים ושתים נשאים נשים ונתנים אתן לאנשים עד היום אשר בא נח אל התבה:

לט. ולא ידעו עד בוא המבול וישחת את כלם כן יהיה גם בואו של בן האדם:

מ. אז יהיו שנים בשדה אחד יאסף ואחד יעזב:

מא. שתים טוחנות ברחים אחת תאסף ואחת תעזב:

מב. לכן שקדו כי אינכם יודעים באי זו שעה יבא אדניכם:

מג. ואת זאת הבינו אשר לו ידע בעל הבית באי זו אשמורה יבא הגנב כי עתה שקד ולא הניח לחתר את ביתו:

מד. לכן היו נכונים גם אתם כי בשעה אשר לא תדמו יבוא בן האדם:

מה. מי הוא אפוא העבד הנאמן והנבון אשר הפקידו אדניו על בני ביתו לתת להם את אכלם בעתו:

מו. אשרי העבד אשר אדניו בבואו ימצאהו עשה כן:

מז. אמן אמר אני לכם כי יפקידהו על כל אשר לו:

מח. ואם העבד הרע יאמר בלבו בשש אדני לבוא:

מט. ויחל להכות את חבריו ואכל ושתה עם הסובאים:

נ. בוא יבוא אדני העבד ההוא ביום לא יצפה ובשעה לא ידע:

נא. וישסף אתו וישים את חלקו עם החנפים שם תהיה היללה וחרק השנים: