מתי, Chapter 26 כו

א. ויהי ככלות ישוע לדבר את כל הדברים האלה ויאמר אל תלמידיו:

ב. אתם ידעתם כי אחרי יומים יהיה הפסח ובן האדם ימסר להצלב:

ג. ויקהלו הכהנים הגדולים והסופרים וזקני העם אל חצר הכהן הגדול הנקרא קיפא:

ד. ויועצו יחדו לתפש את ישוע בערמה ולהמיתו:

ה. ויאמרו אך לא בחג פן תהיה מהומה בעם:

ו. ויהי בהיות ישוע בית היני בבית שמעון המצרע:

ז. ותקרב אליו אשה ובידה פך שמן יקר מאד ותצק על ראשו בהסבו על השלחן:

ח. ויראו התלמידים ויתרעמו לאמר על מה האבוד הזה:

ט. כי השמן הזה היה ראוי להמכר במחיר רב ולתתו לעניים:

י. וידע ישוע ויאמר אליהם למה תוגו את האשה הלא מעשה טוב עשתה עמדי:

יא. כי עניים תמיד עמכם ואנכי אינני אתכם תמיד:

יב. כי אשר שפכה את השמן הזה על גופי לחנט אותי עשתה זאת:

יג. אמן אמר אני לכם באשר תקרא הבשורה הזאת בכל העולם גם את אשר היא עשתה יספר לזכרון לה:

יד. וילך אחד משנים העשר הנקרא יהודה איש קריות אל ראשי הכהנים:

טו. ויאמר מה תתנו לי ואמסרנו בידכם וישקלו לו שלשים כסף:

טז. ומן העת ההיא בקש תאנה למסר אותו:

יז. ויהי בראשון לחג המצות ויגשו התלמידים אל ישוע לאמר באי זה מקום תחפץ כי נכין לך לאכל את הפסח:

יח. ויאמר לכו העירה אל פלני אלמני ואמרתם אליו כה אמר הרב עתי קרובה היא ובביתך אעשה את הפסח עם תלמידי:

יט. ויעשו התלמידים כאשר צום ישוע ויכינו את הפסח:

כ. ויהי בערב ויסב עם שנים העשר:

כא. ובאכלם ויאמר אמן אמר אני לכם כי אחד מכם ימסרני:

כב. ויתעצבו מאד ויחלו איש ואיש לאמר לו האנכי הוא אדני:

כג. ויען ויאמר האיש אשר טבל עמי את ידו בקערה הוא ימסרני:

כד. הן בן האדם הלוך ילך לו ככתוב עליו אבל אוי לאיש ההוא אשר על ידו ימסר בן האדם טוב לאיש ההוא אם לא נולד:

כה. ויען יהודה המסר אותו ויאמר רבי האני הוא ויאמר אליו אתה אמרת:

כו. ובאכלם ויקח ישוע את הלחם ויברך ויבצע ויתן לתלמידים ויאמר קחו ואכלו זה הוא גופי:

כז. ויקח את הכוס ויברך ויתן להם לאמר שתו ממנה כלכם:

כח. כי זה הוא דמי דם הברית החדשה הנשפך בעד רבים לסליחת חטאים:

כט. ואני אמר לכם כי מעתה שתה לא אשתה מתנובת הגפן הזאת עד היום ההוא אשר אשתה אתה עמכם חדשה במלכות אבי:

ל. ויהי אחרי גמרם את ההלל ויצאו אל הר הזיתים:

לא. אז אמר אליהם ישוע אתם כלכם תכשלו בי בלילה הזה כי כתוב אכה את הרעה ותפוצין הצאן:

לב. ואחרי קומי אלך לפניכם הגלילה:

לג. ויען פטרוס ויאמר לו גם כי יכשלו בך כלם אני לעולם לא אכשל:

לד. ויאמר אליו ישוע אמן אמר אני לך כי בלילה הזה בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים:

לה. ויאמר אליו פטרוס גם כי יהיה עלי למות אתך כחש לא אכחש בך וכן אמרו גם כל התלמידים:

לו. אחרי כן בא אתם ישוע אל חצר הנקרא גת שמני ויאמר אל התלמידים שבו לכם פה עד אשר אלך שמה והתפללתי:

לז. ויקח אתו את פטרוס ואת שני בני זבדי ויחל להעצב ולמוג:

לח. ויאמר להם נפשי מרה לי עד מות עמדו פה ושקדו עמי:

לט. וילך מעט האלה ויפל על פניו ויתפלל לאמר אבי אם יוכל להיות תעבר נא מעלי הכוס הזאת אך לא כרצוני כי אם כרצונך:

מ. ויבא אל התלמידים וימצאם ישנים ויאמר אל פטרוס הנה לא היה ביכלתכם לשקד עמי שעה אחת:

מא. שקדו והתפללו פן תבאו לידי נסיון הן הרוח היא חפצה והבשר הוא רפה:

מב. ויוסף ללכת לו שנית ויתפלל לאמר אבי אם לא תוכל הכוס הזאת לעבר ממני מבלי שתותי אתה יהי כרצונך:

מג. ויבא וימצאם גם בפעם הזאת ישנים כי עיניהם היו כבדות:

מד. ויניחם ויוסף ללכת ויתפלל שלישית באמרו עוד הפעם כדבר הזה:

מה. ויבא אל התלמידים ויאמר אליהם נומו מעתה ונוחו הנה השעה קרובה ובן האדם נמסר לידי חטאים:

מו. קומו ונלכה הנה הלך וקרב המסר אותי:

מז. עודנו מדבר והנה בא יהודה אחד משנים העשר ועמו המון רב ברחבות ובמקלות מאת ראשי הכהנים וזקני העם:

מח. והמסר אתו נתן להם אות לאמר האיש אשר אשקהו זה הוא תפשוהו:

מט. ומיד נגש אל ישוע ויאמר שלום לך רבי וינשק לו:

נ. ויאמר אליו ישוע רעי על מה באת ויגשו וישלחו את ידיהם בישוע ויתפשו אתו:

נא. והנה אחד מן האנשים אשר עם ישוע שלח ידו וישלף חרבו ויך את עבד הכהן הגדול ויקצץ את אזנו:

נב. ויאמר אליו ישוע השב את חרבך אל תערה כי כל אחזי חרב בחרב יאבדו:

נג. או היחשב לבך כי לא יכלתי לשאל עתה מאת אבי והוא יצוה לי יותר משנים עשר לגיונות של מלאכים:

נד. ואיככה אפוא ימלאו הכתובים כי כן היה תהיה:

נה. בשעה ההיא אמר ישוע אל המון העם כעל פריץ יצאתם בחרבות ובמקלות לתפשני ויום יום הייתי ישב ומלמד אצלכם במקדש ולא החזקתם בי:

נו. וכל זאת היתה למלאת כתבי הנביאים אז עזבוהו התלמידים כלם וינוסו:

נז. והאנשים אשר תפשו את ישוע הוליכהו אל קיפא הכהן הגדול אשר נקהלו שם הסופרים והזקנים:

נח. ופטרוס הלך אחריו מרחוק עד לחצר הכהן הגדול ויבא פנימה וישב לו אצל המשרתים לראות את אחרית הדבר:

נט. והכהנים הגדולים והסופרים וכל הסנהדרין בקשו עדות שקר בישוע להמיתו ולא מצאו:

ס. ואף בעמד שם עדי שקר רבים לא מצאו ובאחרונה נגשו שני עדי שקר:

סא. ויאמרו זה אמר יש ביכלתי להרס את היכל האלהים ולשוב לבנותו בשלשת ימים:

סב. ויקם הכהן הגדול ויאמר אליו האינך משיב דבר על אשר ענו בך אלה:

סג. וישוע החריש ויען הכהן הגדול ויאמר לו משביעך אני באלהים חיים שתאמר לנו אם אתה הוא המשיח בן האלהים:

סד. ויאמר אליו ישוע אתה אמרת אבל אני אמר לכם כי מעתה תראו את בן האדם ישב לימין הגבורה ובא עם ענני השמים:

סה. ויקרע הכהן הגדול את בגדיו ויאמר הוא גדף ומה לנו עוד לבקש עדים הנה עתה שמעתם את גדופו:

סו. מה דעתכם ויענו ויאמרו איש מות הוא:

סז. וירקו בפניו ויכהו באגרוף ואחרים הכהו על הלחי:

סח. ויאמרו הנבא לנו המשיח מי הוא המכה אותך:

סט. ופטרוס ישב מחוץ לבית בחצר ותגש אליו שפחה לאמר גם אתה היית עם ישוע הגלילי:

ע. ויכחש בפני כלם לאמר לא ידעתי מה את אמרת:

עא. ויצא אל פתח השער ותרא אותו אחרת ותאמר לאנשים אשר שם גם זה היה עם ישוע הנצרי:

עב. ויוסף לכחש וישבע לאמר לא ידעתי את האיש:

עג. וכמעט אחרי כן ויגשו העמדים שם ויאמרו אל פטרוס אמת כי גם אתה מהם כי גם לשונך מגלה אותך:

עד. ויחל להחרים את נפשו ולהשבע לאמר לא ידעתי את האיש ומיד קרא התרנגול:

עה. ויזכר פטרוס את דבר ישוע אשר אמר אליו לאמר בטרם יקרא התרנגול תכחש בי שלש פעמים ויצא החוצה וימרר בבכי: