מתי, Chapter 27 כז

א. ויהי לפנות הבקר ויתיעצו כל ראשי הכהנים וזקני העם על ישוע להמיתו:

ב. ויאסרו אתו ויוליכהו משם וימסרהו אל פונטיוס פילטוס ההגמון:

ג. וירא יהודה המסר אותו כי הרשיעהו וינחם וישב את שלשים הכסף אל הכהנים הגדולים והזקנים לאמר:

ד. חטאתי כי דם נקי הסגרתי והם אמרו מה לנו ולזאת אתה תראה:

ה. וישלך את הכסף אל ההיכל ויפן וילך ויחנק:

ו. ויקחו ראשי הכהנים את הכסף ויאמרו לא נכון לנו לתתו אל ארון הקרבן כי מחיר דמים הוא:

ז. ויתיעצו ויקנו בו את שדה היוצר לקבורת הגרים:

ח. על כן שם השדה ההוא שדה הדם עד היום הזה:

ט. אז נתמלא מה שנאמר ביד ירמיה הנביא ויקחו שלשים הכסף אדר היקר אשר יקר מעל בני ישראל:

י. ויתנו אתם אל שדה היוצר כאשר צוני יהוה:

יא. וישוע העמד לפני ההגמון וישאלהו ההגמון לאמר האתה הוא מלך היהודים ויאמר ישוע אתה אמרת:

יב. וידברו עליו שטנה הכהנים הגדולים והזקנים והוא לא ענה דבר:

יג. ויאמר אליו פילטוס האינך שמע כמה הם מעידים בך:

יד. ולא ענהו אף דבר אחד ויתמה ההגמון עד מאד:

טו. ומנהג ההגמון היה לפטר לעם בכל חג אסיר אחד את אשר יחפצו:

טז. ובעת ההיא היה להם אסיר ידוע ושמו בר אבא:

יז. ויהי כאשר נקהלו ויאמר אליהם פילטוס את מי תחפצו כי אפטר לכם את בר אבא או את ישוע הנקרא בשם משיח:

יח. כי ידע אשר רק מקנאה מסרו אתו:

יט. ויהי כשבתו על כסא הדין ותשלח אליו אשתו לאמר אל יהי לך דבר עם הצדיק הזה כי בעבורו עניתי הרבה היום בחלום:

כ. והכהנים הגדולים והזקנים פתו את המון העם לשאל להם את בר אבא ולאבד את ישוע:

כא. ויען ההגמון ויאמר אליהם את מי משניהם תחפצו כי אפטר לכם ויאמרו את בר אבא:

כב. ויאמר אליהם פילטוס ומה אעשה לישוע הנקרא בשם משיח ויענו כלם יצלב:

כג. ויאמר ההגמון מה אפוא הרעה אשר עשה ויוסיפו עוד צעק לאמר יצלב:

כד. ויהי כראות פילטוס כי לא יועיל מאומה ורבתה עוד המהודה ויקח מים וירחץ את ידיו לעיני העם ויאמר נקי אנכי מדם הצדיק הזה אתם תראו:

כה. ויענו כל העם ויאמרו דמו עלינו ועל בנינו:

כו. אז פטר להם את בר אבא ואת ישוע הכה בשוטים וימסר אותו להצלב:

כז. ויקחו אנשי הצבא אשר להגמון את ישוע ויביאהו אל בית המשפט ויאספו עליו את כל הגדוד:

כח. ויפשיטו אותו את בגדיו ויעטפהו מעיל שני:

כט. וישרגו קצים ויעשו עטרת וישימו על ראשו וקנה בימינו ויכרעו לפניו ויתלוצצו בו לאמר שלום לך מלך היהודים:

ל. וירקו בו ויקחו את הקנה ויכהו על ראשו:

לא. ואחרי התלוצצם בו הפשיטו אותו את המעיל וילבישהו את בגדיו ויוליכהו לצלב:

לב. ויהי בצאתם וימצאו איש קוריני ושמו שמעון ויאנסו אתו לשאת לו את צלבו:

לג. ויבאו אל המקום הנקרא גלגלתא הוא מקום גלגלת:

לד. ויתנו לו לשתות חמץ מזוג במרורה ויטעם ולא אבה לשתות:

לה. ויהי כאשר צלבו אותו ויחלקו להם את בגדיו וגורל הפילו למלאת את אשר נאמר בפי הנביא יחלקו בגדי להם ועל לבושי יפילו גורל:

לו. וישבו שמה וישמרו אותו:

לז. וישימו את דבר אשמתו כתוב ממעל לראשו זה הוא ישוע מלך היהודים:

לח. ויצלבו אתו שני פריצים אחד לימינו ואחד לשמאלו:

לט. והעברים גדפו אותו ויניעו את ראשם:

מ. ויאמרו אתה ההרס את ההיכל ובנהו בשלשת ימים הושע לנפשך ואם בן האלהים אתה רדה מן הצלב:

מא. וכן הלעיגו גם ראשי הכהנים עם הסופרים והזקנים לאמר:

מב. את אחרים הושיע ולעצמו לא יוכל להושיע אם מלך ישראל הוא ירד נא עתה מן הצלב ונאמין בו:

מג. בטח באלהים עתה יפלטהו אם חפץ בו כי אמר בן האלהים אני:

מד. וגם הפריצים הנצלבים אתו חרפהו כדברים האלה:

מה. ומשעה הששית היה חשך על כל הארץ עד השעה התשיעית:

מו. וכעת השעה התשיעית ויצעק ישוע בקול גדול אלי אלי למה שבקתני ותרגומו אלי אלי למה עזבתני:

מז. ויאמרו מקצת העמדים שם כשמעם את זאת לאמר אל אליהו הוא קורא:

מח. וימהר אחד מהם וירץ ויקח ספוג וימלא אתו חמץ וישימהו על קנה וישקהו:

מט. ושאר האנשים אמרו הניחו לו ונראה אם יבוא אליהו להושיעו:

נ. וישוע הוסיף לקרא בקול גדול ותצא רוחו:

נא. והנה נקרעה פרכת ההיכל מלמעלה למטה לשנים קרעים והארץ נרעשה והסלעים נבקעו:

נב. והקברים נפתחו ורבים מגופות הקדושים ישני אדמת עפר נעורו:

נג. ויצאו מן הקברים אחרי הקיצו ויבאו אל העיר הקדושה ויראו לרבים:

נד. ושר המאה והאנשים אשר אתו השמרים את ישוע כראותם את הרעש ואת אשר נהיתה נבהלו מאד ויאמרו אכן זה היה בן אלהים:

נה. ותהיינה שם נשים רבות הראות מרחוק אשר הלכו אחרי ישוע מן הגליל לשרתו:

נו. ובתוכן מרים המגדלית ומרים אם יעקב ויוסי ואם בני זבדי:

נז. ויהי בערב ויבא איש עשיר מן הרמתים ושמו יוסף וגם הוא היה מתלמידי ישוע:

נח. ויגש אל פילטוס לשאל את גוית ישוע ויצו פליטוס כי תנתן לו:

נט. ויקח יוסף את הגויה ויכרך אותה בסדין טהור:

ס. וישימה בקבר החדש אשר חצב לו בסלע ויגל אבן גדולה על פתח הקבר וילך לו:

סא. ומרים המגדלית ומרים האחרת היו ישבות שם ממול הקבר:

סב. ויהי ממחרת ערב השבת ויקהלו הכהנים הגדולים והפרושים אל פילטוס:

סג. ויאמרו אדנינו זכרנו כי אמר המתעה ההוא בעודנו חי מקצה שלשת ימים קום אקום:

סד. לכן צוה נא ויסכר מבוא הקבר עד היום השלישי פן יבאו תלמידיו בלילה וגנבהו ואמרו אל העם הנה קם מן המתים והיתה התרמית האחרונה רעה מן הראשונה:

סה. ויאמר אליהם פילטוס הנה לכם אנשי משמר לכו סכרוהו כדעתכם:

סו. וילכו ויסכרו את מבוא הקבר ויחתמו את האבן ויעמידו עליו את המשמר: