א. ואחרי מוצאי השבת כשהאיר לאחד בשבת באה מרים המגדלית ומרים האחרת לראות את הקבר:
ב. והנה רעש גדול היה כי מלאך יהוה ירד מן השמים ויגש ויגל את האבן מן הפתח וישב עליה:
ג. ויהי מראהו כברק ולבושו לבן כשלג:
ד. ומפחדו נבהלו השמרים ויהיו כמתים:
ה. ויען המלאך ויאמר אל הנשים אתן אל תיראן הן ידעתי כי את ישוע הנצלב אתן מבקשות:
ו. איננו פה כי קם כאשר אמר באנה ראינה את המקום אשר שכב שם האדון:
ז. ומהרתן ללכת ואמרתן אל תלמידיו כי קם מן המתים והנה הוא הולך לפניכם הגלילה ושם תראהו הנה אמרתי לכן:
ח. ותמהרנה לצאת מן הקבר ביראה ובשמחה גדולה ותרצנה להגיד לתלמידיו:
ט. הנה הלכות להגיד לתלמידיו והנה ישוע נקרה אליהן ויאמר שלום לכן ותגשנה ותאחזנה ברגליו ותשתחוין לו:
י. ויאמר אליהן ישוע אל תיראן לכנה והגדן לאחי וילכו הגלילה ושם יראוני:
יא. ויהי בלכתן והנה אנשים מן המשמר באו העירה ויגידו לראשי הכהנים את כל הנעשה:
יב. ויקהלו עם הזקנים ויתיעצו ויתנו כסף לרב אל אנשי הצבא לאמר:
יג. אמרו כי באו תלמידיו לילה ויגנבו אותו בהיותנו ישנים:
יד. ואם ישמע הדבר לפני ההגמון אנחנו נפיסהו והייתם בלי פחד:
טו. ויקחו את הכסף ויעשו כאשר למדו ותצא השמועה הזאת בין היהודים עד היום הזה:
טז. ועשתי עשר התלמידים הלכו הגלילה אל ההר אשר צום ישוע:
יז. ויהי כראותם אתו וישתחוו לו ומקצתם נחלקו בלבם:
יח. ויגש ישוע וידבר אליהם לאמר נתן לי כל שלטן בשמים ובארץ:
יט. לכו ועשו לתלמידים את כל הגוים וטבלתם אתם לשם האב והבן ורוח הקדש:
כ. ולמדתם אתם לשמר את כל אשר צויתי אתכם והנה אנכי אתכם כל הימים עד קץ העולם אמן: