מתי, Chapter 5 ה

א. ויהי כראותו את המון העם ויעל ההרה וישב שם ויגשו אליו תלמידיו:

ב. ויפתח את פיהו וילמד אותם לאמר:

ג. אשרי עניי רוח כי להם מלכות השמים:

ד. אשרי האבלים כי הם ינחמו:

ה. אשרי הענוים כי המה יירשו הארץ:

ו. אשרי הרעבים והצמאים לצדקה כי הם ישבעו:

ז. אשרי הרחמנים כי הם ירחמו:

ח. אשרי ברי לבב כי הם יחזו את האלהים:

ט. אשרי רדפי שלום כי בני אלהים יקראו:

י. אשרי הנרדפים על דבר הצדקה כי להם מלכות השמים:

יא. אשריכם אם יחרפו וירדפו אתכם וידברו בשקר עליכם כל רע בעבורי:

יב. שמחו וגילו כי שכרכם רב בשמים כי כן רדפו את הנביאים אשר היו לפניכם:

יג. אתם מלח הארץ ואם המלח היה תפל במה ימלח הן לא יצלח עוד לכל כי אם להשליך חוצה והיה מרמס לבני אדם:

יד. אתם אור העולם עיר ישבת על ההר לא תוכל להסתר:

טו. גם אין מדליקים נר ושמים אותו תחת האיפה כי אם על המנורה ויאר לכל אנשי הבית:

טז. כן יאר אורכם לפני בני האדם למען יראו מעשיכם הטובים ושבחו את אביכים שבשמים:

יז. אל תחשבו כי באתי להפר את התורה או את דברי הנביאים לא באתי להפר כי אם למלאת:

יח. כי אמן אמר אני לכם עד כי יעברו השמים והארץ לא תעבר יוד אחת או קוץ אחד מן התורה עד אשר יעשה הכל:

יט. לכן מי אשר יפר אחת מן המצות הקטנות האלה וכן ילמד את בני האדם קטון יקרא במלכות השמים ואשר יעשה וילמד אותן הוא גדול יקרא במלכות השמים:

כ. כי אני אמר לכם אם לא תרבה צדקתכם מצדקת הסופרים והפרושים לא תבאו אל מלכות השמים:

כא. שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תרצח ואשר ירצח מחיב הוא לבית דין:

כב. אבל אני אמר לכם כל אשר יקצף על אחיו חנם מחיב הוא לבית דין ואשר יאמר אל אחיו רקא מחיב הוא לסנהדרין ואשר יאמר אתה הנבל מחיב לאש גיהנם:

כג. לכן אם תקריב קרבנך אל המזבח ושם תזכר כי יש לאחיך דבר עליך:

כד. עזוב תעזב שם את קרבנך לפני המזבח וקדם ללכת לכפר פני אחיך ואחרי כן בוא הקרב את קרבנך:

כה. מהר התרצה לאיש ריבך בעודך בדרך אתו פן יסגיר אתך איש ריבך אל השפט והשפט יסגירך לשוטר והשלכת את בית הכלא:

כו. אמן אמר אני לך לא תצא משם עד אשר שלמת את הפרוטה האחרונה:

כז. שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תנאף:

כח. אבל אני אמר לכם כל אשר יביט באשה לחמד אותה נאף נאפה בלבו:

כט. ואם תכשילך עין ימינך נקר אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך אל גיהנם:

ל. ואם ידך הימנית תכשילך קצץ אותה והשלך ממך כי טוב לך אשר יאבד אחד מאבריך מרדת כל גופך אל גיהנם:

לא. ונאמר איש אשר ישלח את אשתו ונתן לה ספר כריתות:

לב. אבל אני אמר לכם המשלח את אשתו בלתי על דבר זנות עשה אתה נאפת והלקח את הגרושה לו לאשה נאף הוא:

לג. עוד שמעתם כי נאמר לקדמונים לא תשבע לשקר ושלם ליהוה שבעותיך:

לד. אבל אני אמר לכם לא תשבעו כל שבועה לא בשמים כי כסא אלהים המה:

לה. ולא בארץ כי הדום רגליו היא ולא בירושלים כי היא קרית מלך רב:

לו. ]73-63[ אף בראשך אל תשבע כי אין ביכלתך להפך שער אחד ללבן או לשחר אך יהי דברין הן הן לא לא והיותר מאלה מן הרע הוא:

לז. ]73-63[:

לח. שמעתם כי נאמר עין תחת עין שן תחת שן:

לט. אבל אני אמר לכם אל תתקוממו לרע אך המכה אותך על הלפי הימנית הטה לו גם את האחרת:

מ. ואשר יחפץ לריב עמך ולקחת את כתנתך תן לו גם את חמעיל:

מא. והאנס אותך ללכת עמו דרך מיל לך אתו שנים:

מב. השאל מאתך תן לו והבא ללות ממך אל תשב פניו:

מג. שמעתם כי נאמר ואהבת לרעך ושנאת את איבך:

מד. אבל אני אמר לכם אהבו את איביכם ברכו את מקקליכם היטיבו לשנאיכם והתפללו בעד מכאיביכם ורדפיכם:

מה. למען תהיו בנים לאביכם שבשמים אשר הוא מזריח שמשו לרעים ולטובים וממטיר על הצדיקים וגם על הרשעים:

מו. כי אם תאהבו את אהביכם מה הוא שכרכם הלא גם המכסים יעשו זאת:

מז. ואם תשאלו לשלום אחיכם בלבד מה יתרון לכם הלא גם המכסים יעשו זאת:

מח. לכן היו שלמים כאשר אביכם שבשמים שלם הוא: