א. הוי עיר דמים כלה כחש פרק מלאה לא ימיש טרף:
ב. קול שוט וקול רעש אופן וסוס דהר ומרכבה מרקדה:
ג. פרש מעלה ולהב חרב וברק חנית ורב חלל וכבד פגר ואין קצה לגויה יכשלו בגויתם:
ד. מרב זנוני זונה טובת חן בעלת כשפים המכרת גוים בזנוניה ומשפחות בכשפיה:
ה. הנני אליך נאם יהוה צבאות וגליתי שוליך על פניך והראיתי גוים מערך וממלכות קלונך:
ו. והשלכתי עליך שקצים ונבלתיך ושמתיך כראי:
ז. והיה כל ראיך ידוד ממך ואמר שדדה נינוה מי ינוד לה מאין אבקש מנחמים לך:
ח. התיטבי מנא אמון הישבה ביארים מים סביב לה אשר חיל ים מים חומתה:
ט. כוש עצמה ומצרים ואין קצה פוט ולובים היו בעזרתך:
י. גם היא לגלה הלכה בשבי גם עלליה ירטשו בראש כל חוצות ועל נכבדיה ידו גורל וכל גדוליה רתקו בזקים:
יא. גם את תשכרי תהי נעלמה גם את תבקשי מעוז מאויב:
יב. כל מבצריך תאנים עם בכורים אם ינועו ונפלו על פי אוכל:
יג. הנה עמך נשים בקרבך לאיביך פתוח נפתחו שערי ארצך אכלה אש בריחיך:
יד. מי מצור שאבי לך חזקי מבצריך באי בטיט ורמסי בחמר החזיקי מלבן:
טו. שם תאכלך אש תכריתך חרב תאכלך כילק התכבד כילק התכבדי כארבה:
טז. הרבית רכליך מכוכבי השמים ילק פשט ויעף:
יז. מנזריך כארבה וטפסריך כגוב גבי החונים בגדרות ביום קרה שמש זרחה ונודד ולא נודע מקומו אים:
יח. נמו רעיך מלך אשור ישכנו אדיריך נפשו עמך על ההרים ואין מקבץ:
יט. אין כהה לשברך נחלה מכתך כל שמעי שמעך תקעו כף עליך כי על מי לא עברה רעתך תמיד: