נחמיה, Chapter 7 ז

א. ויהי כאשר נבנתה החומה ואעמיד הדלתות ויפקדו השוערים והמשררים והלוים:

ב. ואצוה את חנני אחי ואת חנניה שר הבירה על ירושלם כי הוא כאיש אמת וירא את האלהים מרבים:

ג. ויאמר להם לא יפתחו שערי ירושלם עד חם השמש ועד הם עמדים יגיפו הדלתות ואחזו והעמיד משמרות ישבי ירושלם איש במשמרו ואיש נגד ביתו:

ד. והעיר רחבת ידים וגדולה והעם מעט בתוכה ואין בתים בנוים:

ה. ויתן אלהי אל לבי ואקבצה את החרים ואת הסגנים ואת העם להתיחש ואמצא ספר היחש העולים בראשונה ואמצא כתוב בו:

ו. אלה בני המדינה העלים משבי הגולה אשר הגלה נבוכדנצר מלך בבל וישובו לירושלם וליהודה איש לעירו:

ז. הבאים עם זרבבל ישוע נחמיה עזריה רעמיה נחמני מרדכי בלשן מספרת בגוי נחום בענה מספר אנשי עם ישראל:

ח. בני פרעש אלפים מאה ושבעים ושנים:

ט. בני שפטיה שלש מאות שבעים ושנים:

י. בני ארח שש מאות חמשים ושנים:

יא. בני פחת מואב לבני ישוע ויואב אלפים ושמנה מאות שמנה עשר:

יב. בני עילם אלף מאתים חמשים וארבעה:

יג. בני זתוא שמנה מאות ארבעים וחמשה:

יד. בני זכי שבע מאות וששים:

טו. בני בנוי שש מאות ארבעים ושמנה:

טז. בני בבי שש מאות עשרים ושמנה:

יז. בני עזגד אלפים שלש מאות עשרים ושנים:

יח. בני אדניקם שש מאות ששים ושבעה:

יט. בני בגוי אלפים ששים ושבעה:

כ. בני עדין שש מאות חמשים וחמשה:

כא. בני אטר לחזקיה תשעים ושמנה:

כב. בני חשם שלש מאות עשרים ושמנה:

כג. בני בצי שלש מאות עשרים וארבעה:

כד. בני חריף מאה שנים עשר:

כה. בני גבעון תשעים וחמשה:

כו. אנשי בית לחם ונטפה מאה שמנים ושמנה:

כז. אנשי ענתות מאה עשרים ושמנה:

כח. אנשי בית עזמות ארבעים ושנים:

כט. אנשי קרית יערים כפירה ובארות שבע מאות ארבעים ושלשה:

ל. אנשי הרמה וגבע שש מאות עשרים ואחד:

לא. אנשי מכמס מאה ועשרים ושנים:

לב. אנשי בית אל והעי מאה עשרים ושלשה:

לג. אנשי נבו אחר חמשים ושנים:

לד. בני עילם אחר אלף מאתים חמשים וארבעה:

לה. בני חרם שלש מאות ועשרים:

לו. בני ירחו שלש מאות ארבעים וחמשה:

לז. בני לד חדיד ואונו שבע מאות ועשרים ואחד:

לח. בני סנאה שלשת אלפים תשע מאות ושלשים:

לט. הכהנים בני ידעיה לבית ישוע תשע מאות שבעים ושלשה:

מ. בני אמר אלף חמשים ושנים:

מא. בני פשחור אלף מאתים ארבעים ושבעה:

מב. בני חרם אלף שבעה עשר:

מג. הלוים בני ישוע לקדמיאל לבני להודוה שבעים וארבעה:

מד. המשררים בני אסף מאה ארבעים ושמנה:

מה. השערים בני שלום בני אטר בני טלמן בני עקוב בני חטיטא בני שבי מאה שלשים ושמנה:

מו. הנתינים בני צחא בני חשפא בני טבעות:

מז. בני קירס בני סיעא בני פדון:

מח. בני לבנה בני חגבה בני שלמי:

מט. בני חנן בני גדל בני גחר:

נ. בני ראיה בני רצין בני נקודא:

נא. בני גזם בני עזא בני פסח:

נב. בני בסי בני מעונים בני נפושסים:

נג. בני בקבוק בני חקופא בני חרחור:

נד. בני בצלית בני מחידא בני חרשא:

נה. בני ברקוס בני סיסרא בני תמח:

נו. בני נציח בני חטיפא:

נז. בני עבדי שלמה בני סוטי בני סופרת בני פרידא:

נח. בני יעלא בני דרקון בני גדל:

נט. בני שפטיה בני חטיל בני פכרת הצביים בני אמון:

ס. כל הנתינים ובני עבדי שלמה שלש מאות תשעים ושנים:

סא. ואלה העולים מתל מלח תל חרשא כרוב אדון ואמר ולא יכלו להגיד בית אבותם וזרעם אם מישראל הם:

סב. בני דליה בני טוביה בני נקודא שש מאות וארבעים ושנים:

סג. ומן הכהנים בני חביה בני הקוץ בני ברזלי אשר לקח מבנות ברזלי הגלעדי אשה ויקרא על שמם:

סד. אלה בקשו כתבם המתיחשים ולא נמצא ויגאלו מן הכהנה:

סה. ויאמר התרשתא להם אשר לא יאכלו מקדש הקדשים עד עמד הכהן לאורים ותומים:

סו. כל הקהל כאחד ארבע רבוא אלפים שלש מאות וששים:

סז. מלבד עבדיהם ואמהתיהם אלה שבעת אלפים שלש מאות שלשים ושבעה ולהם משררים ומשררות מאתים וארבעים וחמשה:

סח. סוסיהם שבע מאות שלשים וששה פרדיהם מאתים ארבעים וחמשה:

סט. גמלים ארבע מאות שלשים וחמשה חמרים ששת אלפים שבע מאות ועשרים:

ע. ומקצת ראשי האבות נתנו למלאכה התרשתא נתן לאוצר זהב דרכמנים אלף מזרקות חמשים כתנות כהנים שלשים וחמש מאות:

עא. ומראשי האבות נתנו לאוצר המלאכה זהב דרכמונים שתי רבות וכסף מנים אלפים ומאתים:

עב. ואשר נתנו שארית העם זהב דרכמונים שתי רבוא וכסף מנים אלפים וכתנת כהנים ששים ושבעה:

עג. וישבו הכהנים והלוים והשוערים והמשררים ומן העם והנתינים וכל ישראל בעריהם ויגע החדש השביעי ובני ישראל בעריהם: