א. ותדבר מרים ואהרן במשה על אדות האשה הכשית אשר לקח כי אשה כשית לקח:
ב. ויאמרו הרק אך במשה דבר יהוה הלא גם בנו דבר וישמע יהוה:
ג. והאיש משה ענו מאד מכל האדם אשר על פני האדמה:
ד. ויאמר יהוה פתאם אל משה ואל אהרן ואל מרים צאו שלשתכם אל אהל מועד ויצאו שלשתם:
ה. וירד יהוה בעמוד ענן ויעמד פתח האהל ויקרא אהרן ומרים ויצאו שניהם:
ו. ויאמר שמעו נא דברי אם יהיה נביאכם יהוה במראה אליו אתודע בחלום אדבר בו:
ז. לא כן עבדי משה בכל ביתי נאמן הוא:
ח. פה אל פה אדבר בו ומראה ולא בחידת ותמנת יהוה יביט ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה:
י. והענן סר מעל האהל והנה מרים מצרעת כשלג ויפן אהרן אל מרים והנה מצרעת:
יא. ויאמר אהרן אל משה בי אדני אל נא תשת עלינו חטאת אשר נואלנו ואשר חטאנו:
יב. אל נא תהי כמת אשר בצאתו מרחם אמו ויאכל חצי בשרו:
יג. ויצעק משה אל יהוה לאמר אל נא רפא נא לה:
יד. ויאמר יהוה אל משה ואביה ירק ירק בפניה הלא תכלם שבעת ימים תסגר שבעת ימים מחוץ למחנה ואחר תאסף:
טו. ותסגר מרים מחוץ למחנה שבעת ימים והעם לא נסע עד האסף מרים:
טז. ואחר נסעו העם מחצרות ויחנו במדבר פארן: