במדבר, Chapter 15 טו

א. וידבר יהוה אל משה לאמר:

ב. דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי תבאו אל ארץ מושבתיכם אשר אני נתן לכם:

ג. ועשיתם אשה ליהוה עלה או זבח לפלא נדר או בנדבה או במעדיכם לעשות ריח ניחח ליהוה מן הבקר או מן הצאן:

ד. והקריב המקריב קרבנו ליהוה מנחה סלת עשרון בלול ברבעית ההין שמן:

ה. ויין לנסך רביעית ההין תעשה על העלה או לזבח לכבש האחד:

ו. או לאיל תעשה מנחה סלת שני עשרנים בלולה בשמן שלשית ההין:

ז. ויין לנסך שלשית ההין תקריב ריח ניחח ליהוה:

ח. וכי תעשה בן בקר עלה או זבח לפלא נדר או שלמים ליהוה:

ט. והקריב על בן הבקר מנחה סלת שלשה עשרנים בלול בשמן חצי ההין:

י. ויין תקריב לנסך חצי ההין אשה ריח ניחח ליהוה:

יא. ככה יעשה לשור האחד או לאיל האחד או לשה בכבשים או בעזים:

יב. כמספר אשר תעשו ככה תעשו לאחד כמספרם:

יג. כל האזרח יעשה ככה את אלה להקריב אשה ריח ניחח ליהוה:

יד. וכי יגור אתכם גר או אשר בתוככם לדרתיכם ועשה אשה ריח ניחח ליהוה כאשר תעשו כן יעשה:

טו. הקהל חקה אחת לכם ולגר הגר חקת עולם לדרתיכם ככם כגר יהיה לפני יהוה:

טז. תורה אחת ומשפט אחד יהיה לכם ולגר הגר אתכם:

יז. וידבר יהוה אל משה לאמר:

יח. דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם בבאכם אל הארץ אשר אני מביא אתכם שמה:

יט. והיה באכלכם מלחם הארץ תרימו תרומה ליהוה:

כ. ראשית ערסתכם חלה תרימו תרומה כתרומת גרן כן תרימו אתה:

כא. מראשית ערסתיכם תתנו ליהוה תרומה לדרתיכם:

כב. וכי תשגו ולא תעשו את כל המצות האלה אשר דבר יהוה אל משה:

כג. את כל אשר צוה יהוה אליכם ביד משה מן היום אשר צוה יהוה והלאה לדרתיכם:

כד. והיה אם מעיני העדה נעשתה לשגגה ועשו כל העדה פר בן בקר אחד לעלה לריח ניחח ליהוה ומנחתו ונסכו כמשפט ושעיר עזים אחד לחטת:

כה. וכפר הכהן על כל עדת בני ישראל ונסלח להם כי שגגה הוא והם הביאו את קרבנם אשה ליהוה וחטאתם לפני יהוה על שגגתם:

כו. ונסלח לכל עדת בני ישראל ולגר הגר בתוכם כי לכל העם בשגגה:

כז. ואם נפש אחת תחטא בשגגה והקריבה עז בת שנתה לחטאת:

כח. וכפר הכהן על הנפש השגגת בחטאה בשגגה לפני יהוה לכפר עליו ונסלח לו:

כט. האזרח בבני ישראל ולגר הגר בתוכם תורה אחת יהיה לכם לעשה בשגגה:

ל. והנפש אשר תעשה ביד רמה מן האזרח ומן הגר את יהוה הוא מגדף ונכרתה הנפש ההוא מקרב עמה:

לא. כי דבר יהוה בזה ואת מצותו הפר הכרת תכרת הנפש ההוא עונה בה:

לב. ויהיו בני ישראל במדבר וימצאו איש מקשש עצים ביום השבת:

לג. ויקריבו אתו המצאים אתו מקשש עצים אל משה ואל אהרן ואל כל העדה:

לד. ויניחו אתו במשמר כי לא פרש מה יעשה לו:

לה. ויאמר יהוה אל משה מות יומת האיש רגום אתו באבנים כל העדה מחוץ למחנה:

לו. ויציאו אתו כל העדה אל מחוץ למחנה וירגמו אתו באבנים וימת כאשר צוה יהוה את משה:

לז. ויאמר יהוה אל משה לאמר:

לח. דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם ועשו להם ציצת על כנפי בגדיהם לדרתם ונתנו על ציצת הכנף פתיל תכלת:

לט. והיה לכם לציצת וראיתם אתו וזכרתם את כל מצות יהוה ועשיתם אתם ולא תתרו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זנים אחריהם:

מ. למען תזכרו ועשיתם את כל מצותי והייתם קדשים לאלהיכם:

מא. אני יהוה אלהיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצרים להיות לכם לאלהים אני יהוה אלהיכם: