במדבר, Chapter 20 כ

א. ויבאו בני ישראל כל העדה מדבר צן בחדש הראשון וישב העם בקדש ותמת שם מרים ותקבר שם:

ב. ולא היה מים לעדה ויקהלו על משה ועל אהרן:

ג. וירב העם עם משה ויאמרו לאמר ולו גוענו בגוע אחינו לפני יהוה:

ד. ולמה הבאתם את קהל יהוה אל המדבר הזה למות שם אנחנו ובעירנו:

ה. ולמה העליתנו ממצרים להביא אתנו אל המקום הרע הזה לא מקום זרע ותאנה וגפן ורמון ומים אין לשתות:

ו. ויבא משה ואהרן מפני הקהל אל פתח אהל מועד ויפלו על פניהם וירא כבוד יהוה אליהם:

ז. וידבר יהוה אל משה לאמר:

ח. קח את המטה והקהל את העדה אתה ואהרן אחיך ודברתם אל הסלע לעיניהם ונתן מימיו והוצאת להם מים מן הסלע והשקית את העדה ואת בעירם:

ט. ויקח משה את המטה מלפני יהוה כאשר צוהו:

י. ויקהלו משה ואהרן את הקהל אל פני הסלע ויאמר להם שמעו נא המרים המן הסלע הזה נוציא לכם מים:

יא. וירם משה את ידו ויך את הסלע במטהו פעמים ויצאו מים רבים ותשת העדה ובעירם:

יב. ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן יען לא האמנתם בי להקדישני לעיני בני ישראל לכן לא תביאו את הקהל הזה אל הארץ אשר נתתי להם:

יג. המה מי מריבה אשר רבו בני ישראל את יהוה ויקדש בם:

יד. וישלח משה מלאכים מקדש אל מלך אדום כה אמר אחיך ישראל אתה ידעת את כל התלאה אשר מצאתנו:

טו. וירדו אבתינו מצרימה ונשב במצרים ימים רבים וירעו לנו מצרים ולאבתינו:

טז. ונצעק אל יהוה וישמע קלנו וישלח מלאך ויצאנו ממצרים והנה אנחנו בקדש עיר קצה גבולך:

יז. נעברה נא בארצך לא נעבר בשדה ובכרם ולא נשתה מי באר דרך המלך נלך לא נטה ימין ושמאול עד אשר נעבר גבולך:

יח. ויאמר אליו אדום לא תעבר בי פן בחרב אצא לקראתך:

יט. ויאמרו אליו בני ישראל במסלה נעלה ואם מימיך נשתה אני ומקני ונתתי מכרם רק אין דבר ברגלי אעברה:

כ. ויאמר לא תעבר ויצא אדום לקראתו בעם כבד וביד חזקה:

כא. וימאן אדום נתן את ישראל עבר בגבלו ויט ישראל מעליו:

כב. ויסעו מקדש ויבאו בני ישראל כל העדה הר ההר:

כג. ויאמר יהוה אל משה ואל אהרן בהר ההר על גבול ארץ אדום לאמר:

כד. יאסף אהרן אל עמיו כי לא יבא אל הארץ אשר נתתי לבני ישראל על אשר מריתם את פי למי מריבה:

כה. קח את אהרן ואת אלעזר בנו והעל אתם הר ההר:

כו. והפשט את אהרן את בגדיו והלבשתם את אלעזר בנו ואהרן יאסף ומת שם:

כז. ויעש משה כאשר צוה יהוה ויעלו אל הר ההר לעיני כל העדה:

כח. ויפשט משה את אהרן את בגדיו וילבש אתם את אלעזר בנו וימת אהרן שם בראש ההר וירד משה ואלעזר מן ההר:

כט. ויראו כל העדה כי גוע אהרן ויבכו את אהרן שלשים יום כל בית ישראל: