במדבר, Chapter 21 כא

א. וישמע הכנעני מלך ערד ישב הנגב כי בא ישראל דרך האתרים וילחם בישראל וישב ממנו שבי:

ב. וידר ישראל נדר ליהוה ויאמר אם נתן תתן את העם הזה בידי והחרמתי את עריהם:

ג. וישמע יהוה בקול ישראל ויתן את הכנעני ויחרם אתהם ואת עריהם ויקרא שם המקום חרמה:

ד. ויסעו מהר ההר דרך ים סוף לסבב את ארץ אדום ותקצר נפש העם בדרך:

ה. וידבר העם באלהים ובמשה למה העליתנו ממצרים למות במדבר כי אין לחם ואין מים ונפשנו קצה בלחם הקלקל:

ו. וישלח יהוה בעם את הנחשים השרפים וינשכו את העם וימת עם רב מישראל:

ז. ויבא העם אל משה ויאמרו חטאנו כי דברנו ביהוה ובך התפלל אל יהוה ויסר מעלינו את הנחש ויתפלל משה בעד העם:

ח. ויאמר יהוה אל משה עשה לך שרף ושים אתו על נס והיה כל הנשוך וראה אתו וחי:

ט. ויעש משה נחש נחשת וישמהו על הנס והיה אם נשך הנחש את איש והביט אל נחש הנחשת וחי:

י. ויסעו בני ישראל ויחנו באבת:

יא. ויסעו מאבת ויחנו בעיי העברים במדבר אשר על פני מואב ממזרח השמש:

יב. משם נסעו ויחנו בנחל זרד:

יג. משם נסעו ויחנו מעבר ארנון אשר במדבר היצא מגבול האמרי כי ארנון גבול מואב בין מואב ובין האמרי:

יד. על כן יאמר בספר מלחמת יהוה את והב בסופה ואת הנחלים ארנון:

טו. ואשד הנחלים אשר נטה לשבת ער ונשען לגבול מואב:

טז. ומשם בארה הוא הבאר אשר אמר יהוה למשה אסף את העם ואתנה להם מים:

יז. אז ישיר ישראל את השירה הזאת עלי באר ענו לה:

יח. באר חפרוה שרים כרוה נדיבי העם במחקק במשענתם וממדבר מתנה:

יט. וממתנה נחליאל ומנחליאל במות:

כ. ומבמות הגיא אשר בשדה מואב ראש הפסגה ונשקפה על פני הישימן:

כא. וישלח ישראל מלאכים אל סיחן מלך האמרי לאמר:

כב. אעברה בארצך לא נטה בשדה ובכרם לא נשתה מי באר בדרך המלך נלך עד אשר נעבר גבלך:

כג. ולא נתן סיחן את ישראל עבר בגבלו ויאסף סיחן את כל עמו ויצא לקראת ישראל המדברה ויבא יהצה וילחם בישראל:

כד. ויכהו ישראל לפי חרב ויירש את ארצו מארנן עד יבק עד בני עמון כי עז גבול בני עמון:

כה. ויקח ישראל את כל הערים האלה וישב ישראל בכל ערי האמרי בחשבון ובכל בנתיה:

כו. כי חשבון עיר סיחן מלך האמרי הוא והוא נלחם במלך מואב הראשון ויקח את כל ארצו מידו עד ארנן:

כז. על כן יאמרו המשלים באו חשבון תבנה ותכונן עיר סיחון:

כח. כי אש יצאה מחשבון להבה מקרית סיחן אכלה ער מואב בעלי במות ארנן:

כט. אוי לך מואב אבדת עם כמוש נתן בניו פליטם ובנתיו בשבית למלך אמרי סיחון:

ל. ונירם אבד חשבון עד דיבון ונשים עד נפח אשר עד מידבא:

לא. וישב ישראל בארץ האמרי:

לב. וישלח משה לרגל את יעזר וילכדו בנתיה ויירש את האמרי אשר שם:

לג. ויפנו ויעלו דרך הבשן ויצא עוג מלך הבשן לקראתם הוא וכל עמו למלחמה אדרעי:

לד. ויאמר יהוה אל משה אל תירא אתו כי בידך נתתי אתו ואת כל עמו ואת ארצו ועשית לו כאשר עשית לסיחן מלך האמרי אשר יושב בחשבון:

לה. ויכו אתו ואת בניו ואת כל עמו עד בלתי השאיר לו שריד ויירשו את ארצו: