א. וירא בלעם כי טוב בעיני יהוה לברך את ישראל ולא הלך כפעם בפעם לקראת נחשים וישת אל המדבר פניו:
ב. וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שכן לשבטיו ותהי עליו רוח אלהים:
ג. וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין:
ד. נאם שמע אמרי אל אשר מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים:
ה. מה טבו אהליך יעקב משכנתיך ישראל:
ו. כנחלים נטיו כגנת עלי נהר כאהלים נטע יהוה כארזים עלי מים:
ז. יזל מים מדליו וזרעו במים רבים וירם מאגג מלכו ותנשא מלכתו:
ח. אל מוציאו ממצרים כתועפת ראם לו יאכל גוים צריו ועצמתיהם יגרם וחציו ימחץ:
ט. כרע שכב כארי וכלביא מי יקימנו מברכיך ברוך וארריך ארור:
י. ויחר אף בלק אל בלעם ויספק את כפיו ויאמר בלק אל בלעם לקב איבי קראתיך והנה ברכת ברך זה שלש פעמים:
יא. ועתה ברח לך אל מקומך אמרתי כבד אכבדך והנה מנעך יהוה מכבוד:
יב. ויאמר בלעם אל בלק הלא גם אל מלאכיך אשר שלחת אלי דברתי לאמר:
יג. אם יתן לי בלק מלא ביתו כסף וזהב לא אוכל לעבר את פי יהוה לעשות טובה או רעה מלבי אשר ידבר יהוה אתו אדבר:
יד. ועתה הנני הולך לעמי לכה איעצך אשר יעשה העם הזה לעמך באחרית הימים:
טו. וישא משלו ויאמר נאם בלעם בנו בער ונאם הגבר שתם העין:
טז. נאם שמע אמרי אל וידע דעת עליון מחזה שדי יחזה נפל וגלוי עינים:
יז. אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת:
יח. והיה אדום ירשה והיה ירשה שעיר איביו וישראל עשה חיל:
יט. וירד מיעקב והאביד שריד מעיר:
כ. וירא את עמלק וישא משלו ויאמר ראשית גוים עמלק ואחריתו עדי אבד:
כא. וירא את הקיני וישא משלו ויאמר איתן מושבך ושים בסלע קנך:
כב. כי אם יהיה לבער קין עד מה אשור תשבך:
כג. וישא משלו ויאמר אוי מי יחיה משמו אל:
כד. וצים מיד כתים וענו אשור וענו עבר וגם הוא עדי אבד:
כה. ויקם בלעם וילך וישב למקמו וגם בלק הלך לדרכו: