א. וידבר יהוה אל משה לאמר:
ב. צו את בני ישראל ואמרת אלהם את קרבני לחמי לאשי ריח ניחחי תשמרו להקריב לי במועדו:
ג. ואמרת להם זה האשה אשר תקריבו ליהוה כבשים בני שנה תמימם שנים ליום עלה תמיד:
ד. את הכבש אחד תעשה בבקר ואת הכבש השני תעשה בין הערבים:
ה. ועשירית האיפה סלת למנחה בלולה בשמן כתית רביעת ההין:
ו. עלת תמיד העשיה בהר סיני לריח ניחח אשה ליהוה:
ז. ונסכו רביעת ההין לכבש האחד בקדש הסך נסך שכר ליהוה:
ח. ואת הכבש השני תעשה בין הערבים כמנחת הבקר וכנסכו תעשה אשה ריח ניחח ליהוה:
ט. וביום השבת שני כבשים בני שנה תמימם ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן ונסכו:
י. עלת שבת בשבתו על עלת התמיד ונסכה:
יא. ובראשי חדשיכם תקריבו עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד כבשים בני שנה שבעה תמימם:
יב. ושלשה עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לפר האחד ושני עשרנים סלת מנחה בלולה בשמן לאיל האחד:
יג. ועשרן עשרון סלת מנחה בלולה בשמן לכבש האחד עלה ריח ניחח אשה ליהוה:
יד. ונסכיהם חצי ההין יהיה לפר ושלישת ההין לאיל ורביעת ההין לכבש יין זאת עלת חדש בחדשו לחדשי השנה:
טו. ושעיר עזים אחד לחטאת ליהוה על עלת התמיד יעשה ונסכו:
טז. ובחדש הראשון בארבעה עשר יום לחדש פסח ליהוה:
יז. ובחמשה עשר יום לחדש הזה חג שבעת ימים מצות יאכל:
יח. ביום הראשון מקרא קדש כל מלאכת עבדה לא תעשו:
יט. והקרבתם אשה עלה ליהוה פרים בני בקר שנים ואיל אחד ושבעה כבשים בני שנה תמימם יהיו לכם:
כ. ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר ושני עשרנים לאיל תעשו:
כא. עשרון עשרון תעשה לכבש האחד לשבעת הכבשים:
כב. ושעיר חטאת אחד לכפר עליכם:
כג. מלבד עלת הבקר אשר לעלת התמיד תעשו את אלה:
כד. כאלה תעשו ליום שבעת ימים לחם אשה ריח ניחח ליהוה על עולת התמיד יעשה ונסכו:
כה. וביום השביעי מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו:
כו. וביום הבכורים בהקריבכם מנחה חדשה ליהוה בשבעתיכם מקרא קדש יהיה לכם כל מלאכת עבדה לא תעשו:
כז. והקרבתם עולה לריח ניחח ליהוה פרים בני בקר שנים איל אחד שבעה כבשים בני שנה:
כח. ומנחתם סלת בלולה בשמן שלשה עשרנים לפר האחד שני עשרנים לאיל האחד:
כט. עשרון עשרון לכבש האחד לשבעת הכבשים:
ל. שעיר עזים אחד לכפר עליכם:
לא. מלבד עלת התמיד ומנחתו תעשו תמימם יהיו לכם ונסכיהם: