במדבר, Chapter 35 לה

א. וידבר יהוה אל משה בערבת מואב על ירדן ירחו לאמר:

ב. צו את בני ישראל ונתנו ללוים מנחלת אחזתם ערים לשבת ומגרש לערים סביבתיהם תתנו ללוים:

ג. והיו הערים להם לשבת ומגרשיהם יהיו לבהמתם ולרכשם ולכל חיתם:

ד. ומגרשי הערים אשר תתנו ללוים מקיר העיר וחוצה אלף אמה סביב:

ה. ומדתם מחוץ לעיר את פאת קדמה אלפים באמה ואת פאת נגב אלפים באמה ואת פאת ים אלפים באמה ואת פאת צפון אלפים באמה והעיר בתוך זה יהיה להם מגרשי הערים:

ו. ואת הערים אשר תתנו ללוים את שש ערי המקלט אשר תתנו לנס שמה הרצח ועליהם תתנו ארבעים ושתים עיר:

ז. כל הערים אשר תתנו ללוים ארבעים ושמנה עיר אתהן ואת מגרשיהן:

ח. והערים אשר תתנו מאחזת בני ישראל מאת הרב תרבו ומאת המעט תמעיטו איש כפי נחלתו אשר ינחלו יתן מעריו ללוים:

ט. וידבר יהוה אל משה לאמר:

י. דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם כי אתם עברים את הירדן ארצה כנען:

יא. והקריתם לכם ערים ערי מקלט תהיינה לכם ונס שמה רצח מכה נפש בשגגה:

יב. והיו לכם הערים למקלט מגאל ולא ימות הרצח עד עמדו לפני העדה למשפט:

יג. והערים אשר תתנו שש ערי מקלט תהיינה לכם:

יד. את שלש הערים תתנו מעבר לירדן ואת שלש הערים תתנו בארץ כנען ערי מקלט תהיינה:

טו. לבני ישראל ולגר ולתושב בתוכם תהיינה שש הערים האלה למקלט לנוס שמה כל מכה נפש בשגגה:

טז. ואם בכלי ברזל הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח:

יז. ואם באבן יד אשר ימות בה הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח:

יח. או בכלי עץ יד אשר ימות בו הכהו וימת רצח הוא מות יומת הרצח:

יט. גאל הדם הוא ימית את הרצח בפגעו בו הוא ימיתנו:

כ. ואם בשנאה יהדפנו או השליך עליו בצדיה וימת:

כא. או באיבה הכהו בידו וימת מות יומת המכה רצח הוא גאל הדם ימית את הרצח בפגעו בו:

כב. ואם בפתע בלא איבה הדפו או השליך עליו כל כלי בלא צדיה:

כג. או בכל אבן אשר ימות בה בלא ראות ויפל עליו וימת והוא לא אויב לו ולא מבקש רעתו:

כד. ושפטו העדה בין המכה ובין גאל הדם על המשפטים האלה:

כה. והצילו העדה את הרצח מיד גאל הדם והשיבו אתו העדה אל עיר מקלטו אשר נס שמה וישב בה עד מות הכהן הגדל אשר משח אתו בשמן הקדש:

כו. ואם יצא יצא הרצח את גבול עיר מקלטו אשר ינוס שמה:

כז. ומצא אתו גאל הדם מחוץ לגבול עיר מקלטו ורצח גאל הדם את הרצח אין לו דם:

כח. כי בעיר מקלטו ישב עד מות הכהן הגדל ואחרי מות הכהן הגדל ישוב הרצח אל ארץ אחזתו:

כט. והיו אלה לכם לחקת משפט לדרתיכם בכל מושבתיכם:

ל. כל מכה נפש לפי עדים ירצח את הרצח ועד אחד לא יענה בנפש למות:

לא. ולא תקחו כפר לנפש רצח אשר הוא רשע למות כי מות יומת:

לב. ולא תקחו כפר לנוס אל עיר מקלטו לשוב לשבת בארץ עד מות הכהן:

לג. ולא תחניפו את הארץ אשר אתם בה כי הדם הוא יחניף את הארץ ולארץ לא יכפר לדם אשר שפך בה כי אם בדם שפכו:

לד. ולא תטמא את הארץ אשר אתם ישבים בה אשר אני שכן בתוכה כי אני יהוה שכן בתוך בני ישראל: