במדבר, Chapter 6 ו

א. וידבר יהוה אל משה לאמר:

ב. דבר אל בני ישראל ואמרת אלהם איש או אשה כי יפלא לנדר נדר נזיר להזיר ליהוה:

ג. מיין ושכר יזיר חמץ יין וחמץ שכר לא ישתה וכל משרת ענבים לא ישתה וענבים לחים ויבשים לא יאכל:

ד. כל ימי נזרו מכל אשר יעשה מגפן היין מחרצנים ועד זג לא יאכל:

ה. כל ימי נדר נזרו תער לא יעבר על ראשו עד מלאת הימם אשר יזיר ליהוה קדש יהיה גדל פרע שער ראשו:

ו. כל ימי הזירו ליהוה על נפש מת לא יבא:

ז. לאביו ולאמו לאחיו ולאחתו לא יטמא להם במתם כי נזר אלהיו על ראשו:

ח. כל ימי נזרו קדש הוא ליהוה:

ט. וכי ימות מת עליו בפתע פתאם וטמא ראש נזרו וגלח ראשו ביום טהרתו ביום השביעי יגלחנו:

י. וביום השמיני יבא שתי תרים או שני בני יונה אל הכהן אל פתח אהל מועד:

יא. ועשה הכהן אחד לחטאת ואחד לעלה וכפר עליו מאשר חטא על הנפש וקדש את ראשו ביום ההוא:

יב. והזיר ליהוה את ימי נזרו והביא כבש בן שנתו לאשם והימים הראשנים יפלו כי טמא נזרו:

יג. וזאת תורת הנזיר ביום מלאת ימי נזרו יביא אתו אל פתח אהל מועד:

יד. והקריב את קרבנו ליהוה כבש בן שנתו תמים אחד לעלה וכבשה אחת בת שנתה תמימה לחטאת ואיל אחד תמים לשלמים:

טו. וסל מצות סלת חלת בלולת בשמן ורקיקי מצות משחים בשמן ומנחתם ונסכיהם:

טז. והקריב הכהן לפני יהוה ועשה את חטאתו ואת עלתו:

יז. ואת האיל יעשה זבח שלמים ליהוה על סל המצות ועשה הכהן את מנחתו ואת נסכו:

יח. וגלח הנזיר פתח אהל מועד את ראש נזרו ולקח את שער ראש נזרו ונתן על האש אשר תחת זבח השלמים:

יט. ולקח הכהן את הזרע בשלה מן האיל וחלת מצה אחת מן הסל ורקיק מצה אחד ונתן על כפי הנזיר אחר התגלחו את נזרו:

כ. והניף אותם הכהן תנופה לפני יהוה קדש הוא לכהן על חזה התנופה ועל שוק התרומה ואחר ישתה הנזיר יין:

כא. זאת תורת הנזיר אשר ידר קרבנו ליהוה על נזרו מלבד אשר תשיג ידו כפי נדרו אשר ידר כן יעשה על תורת נזרו:

כב. וידבר יהוה אל משה לאמר:

כג. דבר אל אהרן ואל בניו לאמר כה תברכו את בני ישראל אמור להם:

כד. יברכך יהוה וישמרך:

כה. יאר יהוה פניו אליך ויחנך:

כו. ישא יהוה פניו אליך וישם לך שלום:

כז. ושמו את שמי על בני ישראל ואני אברכם: