א. לתאוה יבקש נפרד בכל תושיה יתגלע:
ב. לא יחפץ כסיל בתבונה כי אם בהתגלות לבו:
ג. בבוא רשע בא גם בוז ועם קלון חרפה:
ד. מים עמקים דברי פי איש נחל נבע מקור חכמה:
ה. שאת פני רשע לא טוב להטות צדיק במשפט:
ו. שפתי כסיל יבאו בריב ופיו למהלמות יקרא:
ז. פי כסיל מחתה לו ושפתיו מוקש נפשו:
ח. דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן:
ט. גם מתרפה במלאכתו אח הוא לבעל משחית:
י. מגדל עז שם יהוה בו ירוץ צדיק ונשגב:
יא. הון עשיר קרית עזו וכחומה נשגבה במשכיתו:
יב. לפני שבר יגבה לב איש ולפני כבוד ענוה:
יג. משיב דבר בטרם ישמע אולת היא לו וכלמה:
יד. רוח איש יכלכל מחלהו ורוח נכאה מי ישאנה:
טו. לב נבון יקנה דעת ואזן חכמים תבקש דעת:
טז. מתן אדם ירחיב לו ולפני גדלים ינחנו:
יז. צדיק הראשון בריבו יבא רעהו וחקרו:
יח. מדינים ישבית הגורל ובין עצומים יפריד:
יט. אח נפשע מקרית עז ומדונים כבריח ארמון:
כ. מפרי פי איש תשבע בטנו תבואת שפתיו ישבע:
כא. מות וחיים ביד לשון ואהביה יאכל פריה:
כב. מצא אשה מצא טוב ויפק רצון מיהוה:
כג. תחנונים ידבר רש ועשיר יענה עזות:
כד. איש רעים להתרעע ויש אהב דבק מאח: