משלי, Chapter 19 יט

א. טוב רש הולך בתמו מעקש שפתיו והוא כסיל:

ב. גם בלא דעת נפש לא טוב ואץ ברגלים חוטא:

ג. אולת אדם תסלף דרכו ועל יהוה יזעף לבו:

ד. הון יסיף רעים רבים ודל מרעהו יפרד:

ה. עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים לא ימלט:

ו. רבים יחלו פני נדיב וכל הרע לאיש מתן:

ז. כל אחי רש שנאהו אף כי מרעהו רחקו ממנו מרדף אמרים לא המה:

ח. קנה לב אהב נפשו שמר תבונה למצא טוב:

ט. עד שקרים לא ינקה ויפיח כזבים יאבד:

י. לא נאוה לכסיל תענוג אף כי לעבד משל בשרים:

יא. שכל אדם האריך אפו ותפארתו עבר על פשע:

יב. נהם ככפיר זעף מלך וכטל על עשב רצונו:

יג. הות לאביו בן כסיל ודלף טרד מדיני אשה:

יד. בית והון נחלת אבות ומיהוה אשה משכלת:

טו. עצלה תפיל תרדמה ונפש רמיה תרעב:

טז. שמר מצוה שמר נפשו בוזה דרכיו יומת:

יז. מלוה יהוה חונן דל וגמלו ישלם לו:

יח. יסר בנך כי יש תקוה ואל המיתו אל תשא נפשך:

יט. גרל חמה נשא ענש כי אם תציל ועוד תוסף:

כ. שמע עצה וקבל מוסר למען תחכם באחריתך:

כא. רבות מחשבות בלב איש ועצת יהוה היא תקום:

כב. תאות אדם חסדו וטוב רש מאיש כזב:

כג. יראת יהוה לחיים ושבע ילין בל יפקד רע:

כד. טמן עצל ידו בצלחת גם אל פיהו לא ישיבנה:

כה. לץ תכה ופתי יערם והוכיח לנבון יבין דעת:

כו. משדד אב יבריח אם בן מביש ומחפיר:

כז. חדל בני לשמע מוסר לשגות מאמרי דעת:

כח. עד בליעל יליץ משפט ופי רשעים יבלע און:

כט. נכונו ללצים שפטים ומהלמות לגו כסילים: