משלי, Chapter 1 א

א. משלי שלמה בן דוד מלך ישראל:

ב. לדעת חכמה ומוסר להבין אמרי בינה:

ג. לקחת מוסר השכל צדק ומשפט ומישרים:

ד. לתת לפתאים ערמה לנער דעת ומזמה:

ה. ישמע חכם ויוסף לקח ונבון תחבלות יקנה:

ו. להבין משל ומליצה דברי חכמים וחידתם:

ז. יראת יהוה ראשית דעת חכמה ומוסר אוילים בזו:

ח. שמע בני מוסר אביך ואל תטש תורת אמך:

ט. כי לוית חן הם לראשך וענקים לגרגרתיך:

י. בני אם יפתוך חטאים אל תבא:

יא. אם יאמרו לכה אתנו נארבה לדם נצפנה לנקי חנם:

יב. נבלעם כשאול חיים ותמימים כיורדי בור:

יג. כל הון יקר נמצא נמלא בתינו שלל:

יד. גורלך תפיל בתוכנו כיס אחד יהיה לכלנו:

טו. בני אל תלך בדרך אתם מנע רגלך מנתיבתם:

טז. כי רגליהם לרע ירוצו וימהרו לשפך דם:

יז. כי חנם מזרה הרשת בעיני כל בעל כנף:

יח. והם לדמם יארבו יצפנו לנפשתם:

יט. כן ארחות כל בצע בצע את נפש בעליו יקח:

כ. חכמות בחוץ תרנה ברחבות תתן קולה:

כא. בראש המיות תקרא בפתחי שערים בעיר אמריה תאמר:

כב. עד מתי פתים תאהבו פתי ולצים לצון חמדו להם וכסילים ישנאו דעת:

כג. תשובו לתוכחתי הנה אביעה לכם רוחי אודיעה דברי אתכם:

כד. יען קראתי ותמאנו נטיתי ידי ואין מקשיב:

כה. ותפרעו כל עצתי ותוכחתי לא אביתם:

כו. גם אני באידכם אשחק אלעג בבא פחדכם:

כז. בבא כשאוה פחדכם ואידכם כסופה יאתה בבא עליכם צרה וצוקה:

כח. אז יקראנני ולא אענה ישחרנני ולא ימצאנני:

כט. תחת כי שנאו דעת ויראת יהוה לא בחרו:

ל. לא אבו לעצתי נאצו כל תוכחתי:

לא. ויאכלו מפרי דרכם וממעצתיהם ישבעו:

לב. כי משובת פתים תהרגם ושלות כסילים תאבדם:

לג. ושמע לי ישכן בטח ושאנן מפחד רעה: