משלי, Chapter 24 כד

א. אל תקנא באנשי רעה ואל תתאו להיות אתם:

ב. כי שד יהגה לבם ועמל שפתיהם תדברנה:

ג. בחכמה יבנה בית ובתבונה יתכונן:

ד. ובדעת חדרים ימלאו כל הון יקר ונעים:

ה. גבר חכם בעוז ואיש דעת מאמץ כח:

ו. כי בתחבלות תעשה לך מלחמה ותשועה ברב יועץ:

ז. ראמות לאויל חכמות בשער לא יפתח פיהו:

ח. מחשב להרע לו בעל מזמות יקראו:

ט. זמת אולת חטאת ותועבת לאדם לץ:

י. התרפית ביום צרה צר כחכה:

יא. הצל לקחים למות ומטים להרג אם תחשוך:

יב. כי תאמר הן לא ידענו זה הלא תכן לבות הוא יבין ונצר נפשך הוא ידע והשיב לאדם כפעלו:

יג. אכל בני דבש כי טוב ונפת מתוק על חכך:

יד. כן דעה חכמה לנפשך אם מצאת ויש אחרית ותקותך לא תכרת:

טו. אל תארב רשע לנוה צדיק אל תשדד רבצו:

טז. כי שבע יפול צדיק וקם ורשעים יכשלו ברעה:

יז. בנפל אויביך אל תשמח ובכשלו אל יגל לבך:

יח. פן יראה יהוה ורע בעיניו והשיב מעליו אפו:

יט. אל תתחר במרעים אל תקנא ברשעים:

כ. כי לא תהיה אחרית לרע נר רשעים ידעך:

כא. ירא את יהוה בני ומלך עם שונים אל תתערב:

כב. כי פתאם יקום אידם ופיד שניהם מי יודע:

כג. גם אלה לחכמים הכר פנים במשפט בל טוב:

כד. אמר לרשע צדיק אתה יקבהו עמים יזעמוהו לאמים:

כה. ולמוכיחים ינעם ועליהם תבוא ברכת טוב:

כו. שפתים ישק משיב דברים נכחים:

כז. הכן בחוץ מלאכתך ועתדה בשדה לך אחר ובנית ביתך:

כח. אל תהי עד חנם ברעך והפתית בשפתיך:

כט. אל תאמר כאשר עשה לי כן אעשה לו אשיב לאיש כפעלו:

ל. על שדה איש עצל עברתי ועל כרם אדם חסר לב:

לא. והנה עלה כלו קמשנים כסו פניו חרלים וגדר אבניו נהרסה:

לב. ואחזה אנכי אשית לבי ראיתי לקחתי מוסר:

לג. מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב:

לד. ובא מתהלך רישך ומחסריך כאיש מגן: