א. כשלג בקיץ וכמטר בקציר כן לא נאוה לכסיל כבוד:
ב. כצפור לנוד כדרור לעוף כן קללת חנם לא תבא:
ג. שוט לסוס מתג לחמור ושבט לגו כסילים:
ד. אל תען כסיל כאולתו פן תשוה לו גם אתה:
ה. ענה כסיל כאולתו פן יהיה חכם בעיניו:
ו. מקצה רגלים חמס שתה שלח דברים ביד כסיל:
ז. דליו שקים מפסח ומשל בפי כסילים:
ח. כצרור אבן במרגמה כן נותן לכסיל כבוד:
ט. חוח עלה ביד שכור ומשל בפי כסילים:
י. רב מחולל כל ושכר כסיל ושכר עברים:
יא. ככלב שב על קאו כסיל שונה באולתו:
יב. ראית איש חכם בעיניו תקוה לכסיל ממנו:
יג. אמר עצל שחל בדרך ארי בין הרחבות:
יד. הדלת תסוב על צירה ועצל על מטתו:
טו. טמן עצל ידו בצלחת נלאה להשיבה אל פיו:
טז. חכם עצל בעיניו משבעה משיבי טעם:
יז. מחזיק באזני כלב עבר מתעבר על ריב לא לו:
יח. כמתלהלה הירה זקים חצים ומות:
יט. כן איש רמה את רעהו ואמר הלא משחק אני:
כ. באפס עצים תכבה אש ובאין נרגן ישתק מדון:
כא. פחם לגחלים ועצים לאש ואיש מדונים לחרחר ריב:
כב. דברי נרגן כמתלהמים והם ירדו חדרי בטן:
כג. כסף סיגים מצפה על חרש שפתים דלקים ולב רע:
כד. בשפתו ינכר שונא ובקרבו ישית מרמה:
כה. כי יחנן קולו אל תאמן בו כי שבע תועבות בלבו:
כו. תכסה שנאה במשאון תגלה רעתו בקהל:
כז. כרה שחת בה יפל וגלל אבן אליו תשוב:
כח. לשון שקר ישנא דכיו ופה חלק יעשה מדחה: