א. אל תתהלל ביום מחר כי לא תדע מה ילד יום:
ב. יהללך זר ולא פיך נכרי ואל שפתיך:
ג. כבד אבן ונטל החול וכעס אויל כבד משניהם:
ד. אכזריות חמה ושטף אף ומי יעמד לפני קנאה:
ה. טובה תוכחת מגלה מאהבה מסתרת:
ו. נאמנים פצעי אוהב ונעתרות נשיקות שונא:
ז. נפש שבעה תבוס נפת ונפש רעבה כל מר מתוק:
ח. כצפור נודדת מן קנה כן איש נודד ממקומו:
ט. שמן וקטרת ישמח לב ומתק רעהו מעצת נפש:
י. רעך ורעה אביך אל תעזב ובית אחיך אל תבוא ביום אידך טוב שכן קרוב מאח רחוק:
יא. חכם בני ושמח לבי ואשיבה חרפי דבר:
יב. ערום ראה רעה נסתר פתאים עברו נענשו:
יג. קח בגדו כי ערב זר ובעד נכריה חבלהו:
יד. מברך רעהו בקול גדול בבקר השכים קללה תחשב לו:
טו. דלף טורד ביום סגריר ואשת מדונים נשתוה:
טז. צפניה צפן רוח ושמן ימינו יקרא:
יז. ברזל בברזל יחד ואיש יחד פני רעהו:
יח. נצר תאנה יאכל פריה ושמר אדניו יכבד:
יט. כמים הפנים לפנים כן לב האדם לאדם:
כ. שאול ואבדה לא תשבענה ועיני האדם לא תשבענה:
כא. מצרף לכסף וכור לזהב ואיש לפי מהללו:
כב. אם תכתוש את האויל במכתש בתוך הריפות בעלי לא תסור מעליו אולתו:
כג. ידע תדע פני צאנך שית לבך לעדרים:
כד. כי לא לעולם חסן ואם נזר לדור דור:
כה. גלה חציר ונראה דשא ונאספו עשבות הרים:
כו. כבשים ללבושך ומחיר שדה עתודים:
כז. ודי חלב עזים ללחמך ללחם ביתך וחיים לנערותיך: