משלי, Chapter 30 ל

א. דברי אגור בן יקה המשא נאם הגבר לאיתיאל לאיתיאל ואכל:

ב. כי בער אנכי מאיש ולא בינת אדם לי:

ג. ולא למדתי חכמה ודעת קדשים אדע:

ד. מי עלה שמים וירד מי אסף רוח בחפניו מי צרר מים בשמלה מי הקים כל אפסי ארץ מה שמו ומה שם בנו כי תדע:

ה. כל אמרת אלוה צרופה מגן הוא לחסים בו:

ו. אל תוסף על דבריו פן יוכיח בך ונכזבת:

ז. שתים שאלתי מאתך אל תמנע ממני בטרם אמות:

ח. שוא ודבר כזב הרחק ממני ראש ועשר אל תתן לי הטריפני לחם חקי:

ט. פן אשבע וכחשתי ואמרתי מי יהוה ופן אורש וגנבתי ותפשתי שם אלהי:

י. אל תלשן עבד אל אדנו פן יקללך ואשמת:

יא. דור אביו יקלל ואת אמו לא יברך:

יב. דור טהור בעיניו ומצאתו לא רחץ:

יג. דור מה רמו עיניו ועפעפיו ינשאו:

יד. דור חרבות שניו ומאכלות מתלעתיו לאכל עניים מארץ ואביונים מאדם:

טו. לעלוקה שתי בנות הב הב שלוש הנה לא תשבענה ארבע לא אמרו הון:

טז. שאול ועצר רחם ארץ לא שבעה מים ואש לא אמרה הון:

יז. עין תלעג לאב ותבוז ליקהת אם יקרוה ערבי נחל ויאכלוה בני נשר:

יח. שלשה המה נפלאו ממני וארבע לא ידעתים:

יט. דרך הנשר בשמים דרך נחש עלי צור דרך אניה בלב ים ודרך גבר בעלמה:

כ. כן דרך אשה מנאפת אכלה ומחתה פיה ואמרה לא פעלתי און:

כא. תחת שלוש רגזה ארץ ותחת ארבע לא תוכל שאת:

כב. תחת עבד כי ימלוך ונבל כי ישבע לחם:

כג. תחת שנואה כי תבעל ושפחה כי תירש גברתה:

כד. ארבעה הם קטני ארץ והמה חכמים מחכמים:

כה. הנמלים עם לא עז ויכינו בקיץ לחמם:

כו. שפנים עם לא עצום וישימו בסלע ביתם:

כז. מלך אין לארבה ויצא חצץ כלו:

כח. שממית בידים תתפש והיא בהיכלי מלך:

כט. שלשה המה מיטיבי צעד וארבעה מיטבי לכת:

ל. ליש גבור בבהמה ולא ישוב מפני כל:

לא. זרזיר מתנים או תיש ומלך אלקום עמו:

לב. אם נבלת בהתנשא ואם זמות יד לפה:

לג. כי מיץ חלב יוציא חמאה ומיץ אף יוציא דם ומיץ אפים יוציא ריב: