משלי, Chapter 6 ו

א. בני אם ערבת לרעך תקעת לזר כפיך:

ב. נוקשת באמרי פיך נלכדת באמרי פיך:

ג. עשה זאת אפוא בני והנצל כי באת בכף רעך לך התרפס ורהב רעיך:

ד. אל תתן שנה לעיניך ותנומה לעפעפיך:

ה. הנצל כצבי מיד וכצפור מיד יקוש:

ו. לך אל נמלה עצל ראה דרכיה וחכם:

ז. אשר אין לה קצין שטר ומשל:

ח. תכין בקיץ לחמה אגרה בקציר מאכלה:

ט. עד מתי עצל תשכב מתי תקום משנתך:

י. מעט שנות מעט תנומות מעט חבק ידים לשכב:

יא. ובא כמהלך ראשך ומחסרך כאיש מגן:

יב. אדם בליעל איש און הולך עקשות פה:

יג. קרץ בעינו מלל ברגלו מרה באצבעתיו:

יד. תהפכות בלבו חרש רע בכל עת מדנים ישלח:

טו. על כן פתאם יבוא אידו פתע ישבר ואין מרפא:

טז. שש הנה שנא יהוה ושבע תועבות נפשו:

יז. עינים רמות לשון שקר וידים שפכות דם נקי:

יח. לב חרש מחשבות און רגלים ממהרות לרוץ לרעה:

יט. יפיח כזבים עד שקר ומשלח מדנים בין אחים:

כ. נצר בני מצות אביך ואל תטש תורת אמך:

כא. קשרם על לבך תמיד ענדם על גרגרתך:

כב. בהתהלכך תנחה אתך בשכבך תשמר עליך והקיצות היא תשיחך:

כג. כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר:

כד. לשמרך מאשת רע מחלקת לשון נכריה:

כה. אל תחמד יפיה בלבבך ואל תקחך בעפעפיה:

כו. כי בעד אשה זונה עד ככר לחם ואשת איש נפש יקרה תצוד:

כז. היחתה איש אש בחיקו ובגדיו לא תשרפנה:

כח. אם יהלך איש על הגחלים ורגליו לא תכוינה:

כט. כן הבא אל אשת רעהו לא ינקה כל הנגע בה:

ל. לא יבוזו לגנב כי יגנוב למלא נפשו כי ירעב:

לא. ונמצא ישלם שבעתים את כל הון ביתו יתן:

לב. נאף אשה חסר לב משחית נפשו הוא יעשנה:

לג. נגע וקלון ימצא וחרפתו לא תמחה:

לד. כי קנאה חמת גבר ולא יחמול ביום נקם:

לה. לא ישא פני כל כפר ולא יאבה כי תרבה שחד: