א. למנצח לדוד מזמור אלהי תהלתי אל תחרש:
ב. כי פי רשע ופי מרמה עלי פתחו דברו אתי לשון שקר:
ג. ודברי שנאה סבבוני וילחמוני חנם:
ד. תחת אהבתי ישטנוני ואני תפלה:
ה. וישימו עלי רעה תחת טובה ושנאה תחת אהבתי:
ו. הפקד עליו רשע ושטן יעמד על ימינו:
ז. בהשפטו יצא רשע ותפלתו תהיה לחטאה:
ח. יהיו ימיו מעטים פקדתו יקח אחר:
ט. יהיו בניו יתומים ואשתו אלמנה:
י. ונוע ינועו בניו ושאלו ודרשו מחרבותיהם:
יא. ינקש נושה לכל אשר לו ויבזו זרים יגיעו:
יב. אל יהי לו משך חסד ואל יהי חונן ליתומיו:
יג. יהי אחריתו להכרית בדור אחר ימח שמם:
יד. יזכר עון אבתיו אל יהוה וחטאת אמו אל תמח:
טו. יהיו נגד יהוה תמיד ויכרת מארץ זכרם:
טז. יען אשר לא זכר עשות חסד וירדף איש עני ואביון ונכאה לבב למותת:
יז. ויאהב קללה ותבואהו ולא חפץ בברכה ותרחק ממנו:
יח. וילבש קללה כמדו ותבא כמים בקרבו וכשמן בעצמותיו:
יט. תהי לו כבגד יעטה ולמזח תמיד יחגרה:
כ. זאת פעלת שטני מאת יהוה והדברים רע על נפשי:
כא. ואתה יהוה אדני עשה אתי למען שמך כי טוב חסדך הצילני:
כב. כי עני ואביון אנכי ולבי חלל בקרבי:
כג. כצל כנטותו נהלכתי ננערתי כארבה:
כד. ברכי כשלו מצום ובשרי כחש משמן:
כה. ואני הייתי חרפה להם יראוני יניעון ראשם:
כו. עזרני יהוה אלהי הושיעני כחסדך:
כז. וידעו כי ידך זאת אתה יהוה עשיתה:
כח. יקללו המה ואתה תברך קמו ויבשו ועבדך ישמח:
כט. ילבשו שוטני כלמה ויעטו כמעיל בשתם:
ל. אודה יהוה מאד בפי ובתוך רבים אהללנו:
לא. כי יעמד לימין אביון להושיע משפטי נפשו: