א. לדוד ריבה יהוה את יריבי לחם את לחמי:
ב. החזק מגן וצנה וקומה בעזרתי:
ג. והרק חנית וסגר לקראת רדפי אמר לנפשי ישעתך אני:
ד. יבשו ויכלמו מבקשי נפשי יסגו אחור ויחפרו חשבי רעתי:
ה. יהיו כמץ לפני רוח ומלאך יהוה דוחה:
ו. יהי דרכם חשך וחלקלקות ומלאך יהוה רדפם:
ז. כי חנם טמנו לי שחת רשתם חנם חפרו לנפשי:
ח. תבואהו שואה לא ידע ורשתו אשר טמן תלכדו בשואה יפל בה:
ט. ונפשי תגיל ביהוה תשיש בישועתו:
י. כל עצמותי תאמרנה יהוה מי כמוך מציל עני מחזק ממנו ועני ואביון מגזלו:
יא. יקומון עדי חמס אשר לא ידעתי ישאלוני:
יב. ישלמוני רעה תחת טובה שכול לנפשי:
יג. ואני בחלותם לבושי שק עניתי בצום נפשי ותפלתי על חיקי תשוב:
יד. כרע כאח לי התהלכתי כאבל אם קדר שחותי:
טו. ובצלעי שמחו ונאספו נאספו עלי נכים ולא ידעתי קרעו ולא דמו:
טז. בחנפי לעגי מעוג חרק עלי שנימו:
יז. אדני כמה תראה השיבה נפשי משאיהם מכפירים יחידתי:
יח. אודך בקהל רב בעם עצום אהללך:
יט. אל ישמחו לי איבי שקר שנאי חנם יקרצו עין:
כ. כי לא שלום ידברו ועל רגעי ארץ דברי מרמות יחשבון:
כא. וירחיבו עלי פיהם אמרו האח האח ראתה עינינו:
כב. ראיתה יהוה אל תחרש אדני אל תרחק ממני:
כג. העירה והקיצה למשפטי אלהי ואדני לריבי:
כד. שפטני כצדקך יהוה אלהי ואל ישמחו לי:
כה. אל יאמרו בלבם האח נפשנו אל יאמרו בלענוהו:
כו. יבשו ויחפרו יחדו שמחי רעתי ילבשו בשת וכלמה המגדילים עלי:
כז. ירנו וישמחו חפצי צדקי ויאמרו תמיד יגדל יהוה החפץ שלום עבדו:
כח. ולשוני תהגה צדקך כל היום תהלתך: