א. למנצח לבני קרח משכיל אלהים באזנינו שמענו אבותינו ספרו לנו פעל פעלת בימיהם בימי קדם:
ב. אתה ידך גוים הורשת ותטעם תרע לאמים ותשלחם:
ג. כי לא בחרבם ירשו ארץ וזרועם לא הושיעה למו כי ימינך וזרועך ואור פניך כי רציתם:
ד. אתה הוא מלכי אלהים צוה ישועות יעקב:
ה. בך צרינו ננגח בשמך נבוס קמינו:
ו. כי לא בקשתי אבטח וחרבי לא תושיעני:
ז. כי הושעתנו מצרינו ומשנאינו הבישות:
ח. באלהים הללנו כל היום ושמך לעולם נודה סלה:
ט. אף זנחת ותכלימנו ולא תצא בצבאותינו:
י. תשיבנו אחור מני צר ומשנאינו שסו למו:
יא. תתננו כצאן מאכל ובגוים זריתנו:
יב. תמכר עמך בלא הון ולא רבית במחיריהם:
יג. תשימנו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו:
יד. תשימנו משל בגוים מנוד ראש בל אמים:
טו. כל היום כלמתי נגדי ובשת פני כסתני:
טז. מקול מחרף ומגדף מפני אויב ומתנקם:
יז. כל זאת באתנו ולא שכחנוך ולא שקרנו בבריתך:
יח. לא נסוג אחור לבנו ותט אשרינו מני ארחך:
יט. כי דכיתנו במקום תנים ותכס עלינו בצלמות:
כ. אם שכחנו שם אלהינו ונפרש כפינו לאל זר:
כא. הלא אלהים יחקר זאת כי הוא ידע תעלמות לב:
כב. כי עליך הרגנו כל היום נחשבנו כצאן טבחה:
כג. עורה למה תישן אדני הקיצה אל תזנח לנצח:
כד. למה פניך תסתיר תשכח ענינו ולחצנו:
כה. כי שחה לעפר נפשנו דבקה לארץ בטננו:
כו. קומה עזרתה לנו ופדנו למען חסדך: