א. למנצח על מחלת משכיל לדוד אמר נבל בלבו אין אלהים השחיתו והתעיבו עול אין עשה טוב:
ב. אלהים משמים השקיף על בני אדם לראות היש משכיל דרש את אלהים:
ג. כלו סג יחדו נאלחו אין עשה טוב אין גם אחד:
ד. הלא ידעו פעלי און אכלי עמי אכלו לחם אלהים לא קראו:
ה. שם פחדו פחד לא היה פחד כי אלהים פזר עצמות חנך הבשתה כי אלהים מאסם:
ו. מי יתן מציון ישעות ישראל בשוב אלהים שבות עמו יגל יעקב ישמח ישראל: