תהילים, Chapter 78 עח

א. משכיל לאסף האזינה עמי תורתי הטו אזנכם לאמרי פי:

ב. אפתחה במשל פי אביעה חידות מני קדם:

ג. אשר שמענו ונדעם ואבותינו ספרו לנו:

ד. לא נכחד מבניהם לדור אחרון מספרים תהלות יהוה ועזוזו ונפלאותיו אשר עשה:

ה. ויקם עדות ביעקב ותורה שם בישראל אשר צוה את אבותינו להודיעם לבניהם:

ו. למען ידעו דור אחרון בנים יולדו יקמו ויספרו לבניהם:

ז. וישימו באלהים כסלם ולא ישכחו מעללי אל ומצותיו ינצרו:

ח. ולא יהיו כאבותם דור סורר ומרה דור לא הכין לבו ולא נאמנה את אל רוחו:

ט. בני אפרים נושקי רומי קשת הפכו ביום קרב:

י. לא שמרו ברית אלהים ובתורתו מאנו ללכת:

יא. וישכחו עלילותיו ונפלאותיו אשר הראם:

יב. נגד אבותם עשה פלא בארץ מצרים שדה צען:

יג. בקע ים ויעבירם ויצב מים כמו נד:

יד. וינחם בענן יומם וכל הלילה באור אש:

טו. יבקע צרים במדבר וישק כתהמות רבה:

טז. ויוצא נוזלים מסלע ויורד כנהרות מים:

יז. ויוסיפו עוד לחטא לו למרות עליון בציה:

יח. וינסו אל בלבבם לשאל אכל לנפשם:

יט. וידברו באלהים אמרו היוכל אל לערך שלחן במדבר:

כ. הן הכה צור ויזובו מים ונחלים ישטפו הגם לחם יוכל תת אם יכין שאר לעמו:

כא. לכן שמע יהוה ויתעבר ואש נשקה ביעקב וגם אף עלה בישראל:

כב. כי לא האמינו באלהים ולא בטחו בישועתו:

כג. ויצו שחקים ממעל ודלתי שמים פתח:

כד. וימטר עליהם מן לאכל ודגן שמים נתן למו:

כה. לחם אבירים אכל איש צידה שלח להם לשבע:

כו. יסע קדים בשמים וינהג בעזו תימן:

כז. וימטר עליהם כעפר שאר וכחול ימים עוף כנף:

כח. ויפל בקרב מחנהו סביב למשכנתיו:

כט. ויאכלו וישבעו מאד ותאותם יבא להם:

ל. לא זרו מתאותם עוד אכלם בפיהם:

לא. ואף אלהים עלה בהם ויהרג במשמניהם ובחורי ישראל הכריע:

לב. בכל זאת חטאו עוד ולא האמינו בנפלאותיו:

לג. ויכל בהבל ימיהם ושנותם בבהלה:

לד. אם הרגם ודרשוהו ושבו ושחרו אל:

לה. ויזכרו כי אלהים צורם ואל עליון גאלם:

לו. ויפתוהו בפיהם ובלשונם יכזבו לו:

לז. ולבם לא נכון עמו ולא נאמנו בבריתו:

לח. והוא רחום יכפר עון ולא ישחית והרבה להשיב אפו ולא יעיר כל חמתו:

לט. ויזכר כי בשר המה רוח הולך ולא ישוב:

מ. כמה ימרוהו במדבר יעציבוהו בישימון:

מא. וישובו וינסו אל וקדוש ישראל התוו:

מב. לא זכרו את ידו יום אשר פדם מני צר:

מג. אשר שם במצרים אתותיו ומופתיו בשדה צען:

מד. ויהפך לדם יאריהם ונזליהם בל ישתיון:

מה. ישלח בהם ערב ויאכלם וצפרדע ותשחיתם:

מו. ויתן לחסיל יבולם ויגיעם לארבה:

מז. יהרג בברד גפנם ושקמותם בחנמל:

מח. ויסגר לברד בעירם ומקניהם לרשפים:

מט. ישלח בם חרון אפו עברה וזעם וצרה משלחת מלאכי רעים:

נ. יפלס נתיב לאפו לא חשך ממות נפשם וחיתם לדבר הסגיר:

נא. ויך כל בכור במצרים ראשית אונים באהלי חם:

נב. ויסע כצאן עמו וינהגם כעדר במדבר:

נג. וינחם לבטח ולא פחדו ואת אויביהם כסה הים:

נד. ויביאם אל גבול קדשו הר זה קנתה ימינו:

נה. ויגרש מפניהם גוים ויפילם בחבל נחלה וישכן באהליהם שבטי ישראל:

נו. וינסו וימרו את אלהים עליון ועדותיו לא שמרו:

נז. ויסגו ויבגדו כאבותם נהפכו כקשת רמיה:

נח. ויכעיסוהו בבמותם ובפסיליהם יקניאוהו:

נט. שמע אלהים ויתעבר וימאס מאד בישראל:

ס. ויטש משכן שלו אהל שכן באדם:

סא. ויתן לשבי עזו ותפארתו ביד צר:

סב. ויסגר לחרב עמו ובנחלתו התעבר:

סג. בחוריו אכלה אש ובתולתיו לא הוללו:

סד. כהניו בחרב נפלו ואלמנתיו לא תבכינה:

סה. ויקץ כישן אדני כגבור מתרונן מיין:

סו. ויך צריו אחור חרפת עולם נתן למו:

סז. וימאס באהל יוסף ובשבט אפרים לא בחר:

סח. ויבחר את שבט יהודה את הר ציון אשר אהב:

סט. ויבן כמו רמים מקדשו כארץ יסדה לעולם:

ע. ויבחר בדוד עבדו ויקחהו ממכלאת צאן:

עא. מאחר עלות הביאו לרעות ביעקב עמו ובישראל נחלתו:

עב. וירעם כתם לבבו ובתבונות כפיו ינחם: