א. מזמור לאסף אלהים באו גוים בנחלתך טמאו את היכל קדשך שמו את ירושלם לעיים:
ב. נתנו את נבלת עבדיך מאכל לעוף השמים בשר חסידיך לחיתו ארץ:
ג. שפכו דמם כמים סביבות ירושלם ואין קובר:
ד. היינו חרפה לשכנינו לעג וקלס לסביבותינו:
ה. עד מה יהוה תאנף לנצח תבער כמו אש קנאתך:
ו. שפך חמתך אל הגוים אשר לא ידעוך ועל ממלכות אשר בשמך לא קראו:
ז. כי אכל את יעקב ואת נוהו השמו:
ח. אל תזכר לנו עונת ראשנים מהר יקדמונו רחמיך כי דלונו מאד:
ט. עזרנו אלהי ישענו על דבר כבוד שמך והצילנו וכפר על חטאתינו למען שמך:
י. למה יאמרו הגוים איה אלהיהם יודע בגיים לעינינו נקמת דם עבדיך השפוך:
יא. תבוא לפניך אנקת אסיר כגדל זרועך הותר בני תמותה:
יב. והשב לשכנינו שבעתים אל חיקם חרפתם אשר חרפוך אדני:
יג. ואנחנו עמך וצאן מרעיתך נודה לך לעולם לדר ודר נספר תהלתך: