א. למנצח אל ששנים עדות לאסף מזמור רעה ישראל האזינה נהג כצאן יוסף ישב הכרובים הופיעה:
ב. לפני אפרים ובנימן ומנשה עוררה את גבורתך ולכה לישעתה לנו:
ג. אלהים השיבנו והאר פניך ונושעה:
ד. יהוה אלהים צבאות עד מתי עשנת בתפלת עמך:
ה. האכלתם לחם דמעה ותשקמו בדמעות שליש:
ו. תשימנו מדון לשכנינו ואיבינו ילעגו למו:
ז. אלהים צבאות השיבנו והאר פניך ונושעה:
ח. גפן ממצרים תסיע תגרש גוים ותטעה:
ט. פנית לפניה ותשרש שרשיה ותמלא ארץ:
י. כסו הרים צלה וענפיה ארזי אל:
יא. תשלח קצירה עד ים ואל נהר יונקותיה:
יב. למה פרצת גדריה וארוה כל עברי דרך:
יג. יכרסמנה חזיר מיער וזיז שדי ירענה:
יד. אלהים צבאות שוב נא הבט משמים וראה ופקד גפן זאת:
טו. וכנה אשר נטעה ימינך ועל בן אמצתה לך:
טז. שרפה באש כסוחה מגערת פניך יאבדו:
יז. תהי ידך על איש ימינך על בן אדם אמצת לך:
יח. ולא נסוג ממך תחינו ובשמך נקרא:
יט. יהוה אלהים צבאות השיבנו האר פניך ונושעה: