א. תפלה למשה איש האלהים אדני מעון אתה היית לנו בדר ודר:
ב. בטרם הרים ילדו ותחולל ארץ ותבל ומעולם עד עולם אתה אל:
ג. תשב אנוש עד דכא ותאמר שובו בני אדם:
ד. כי אלף שנים בעיניך כיום אתמול כי יעבר ואשמורה בלילה:
ה. זרמתם שנה יהיו בבקר כחציר יחלף:
ו. בבקר יציץ וחלף לערב ימולל ויבש:
ז. כי כלינו באפך ובחמתך נבהלנו:
ח. שת עונתינו לנגדך עלמנו למאור פניך:
ט. כי כל ימינו פנו בעברתך כלינו שנינו כמו הגה:
י. ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורת שמונים שנה ורהבם עמל ואון כי גז חיש ונעפה:
יא. מי יודע עז אפך וכיראתך עברתך:
יב. למנות ימינו כן הודע ונבא לבב חכמה:
יג. שובה יהוה עד מתי והנחם על עבדיך:
יד. שבענו בבקר חסדך ונרננה ונשמחה בכל ימינו:
טו. שמחנו כימות עניתנו שנות ראינו רעה:
טז. יראה אל עבדיך פעלך והדרך על בניהם:
יז. ויהי נעם אדני אלהינו עלינו ומעשה ידינו כוננה עלינו ומעשה ידינו כוננהו: