הרומיים, Chapter 13 יג

א. כל נפש תכנע לגדלת הרשיות כי אין רשות כי אם מאת האלהים והרשיות הנמצאות על יד אלהים נתמנו:

ב. לכן כל המתקומם לרשות מרד הוא בצווי האלהים והמרדים ישאו את דינם:

ג. כי השליטים אינם לפחד למעשים הטובים כי אם להרעים ועל כן אם רצונך שלא תירא מן הרשות עשה הטוב והיה לך שבח ממנה:

ד. כי משמשת אלהים היא לטוב לך אך אם הרע תעשה ירא כי לא לחנם חגרת חרב היא כי משמשת אלהים היא נקמת בקצף מכל עשה הרע:

ה. על כן עלינו להכנע לא לבד בעבור הקצף כי גם בעבור דעת חובתנו:

ו. כי לזאת אף משלמים אתם את המס כי משרתי אלהים המה השקדים על זאת:

ז. לכן תנו לכל איש כחובתכם המס לאשר לו המס המכס לאשר לו המכס והמורא לאשר לו המורא והכבוד לאשר לו הכבוד:

ח. ואל תהיו חיבים לאיש דבר זולתי אהבת איש את רעהו כי האהב את חברו קים את התורה:

ט. כי מצות לא תנאף לא תרצח לא תגנב לא תענה עד שקר לא תחמד ועוד כאלה כלולות הנה במאמר הזה ואהבת לרעך כמוך:

י. האהבה לא תרע לרע על כן האהבה קיום התורה כלה:

יא. וכזאת עשו מדעתכם את הזמן כי כבר הגיעה השעה להקיץ מן השנה כי ישועתנו קרובה עתה מהיום אשר באנו להאמין:

יב. הלילה חלף והיום קרב לכן נסירה נא את מעשי החשך ונלבשה את כלי נשק האור:

יג. וכמו ביום נתהלכה בצניעות לא בזוללות ובשכרון ולא בבעילות ועשות זמה ולא במריבה וקנאה:

יד. כי אם לבשו את האדון ישוע המשיח ודאגו לבשרכם אך לא להגביר התאות: