א. לכן אחרי נצדקנו באמונה שלום לנו עם האלהים באדנינו ישוע המשיח:
ב. אשר בידו מצאנו באמונה מבוא אל החסד הזה אשר אנחנו עמדים בו ונתהלל בתקות כבוד האלהים:
ג. ולא זאת בלבד כי אף נתהלל בצרות יען אשר ידענו כי הצרה מביאה לידי סבלנות:
ד. והסבלנות לידי עמידה בנסיון והעמידה בנסיון לידי תקוה:
ה. והתקוה היא לא תביש כי הוצק בלבבנו אהבת אל על ידי רוח הקדש הנתן לנו:
ו. כי המשיח בעודנו חלשים מת בעתו בעד הרעשים:
ז. הן בעד הצדיק יקשה לאיש למות אכן למות בעד הטוב אולי ישאהו לבו:
ח. אבל בזאת הודיע האלהים את אהבתו אלינו כי המשיח מת בעדנו בהיותנו עוד חטאים:
ט. ועתה אשר נצדקנו בדמו מה מאד נושע בו מן הקצף:
י. כי אם נרצינו לאלהים במות בנו בהיותנו איבים אף כי נושע עתה בחייו אחרי אשר נרצינו:
יא. ולא זאת בלבד כי גם מתהללים אנחנו באלהים על יד אדנינו ישוע המשיח אשר בו עתה קבלנו את הרצוי:
יב. לכן כאשר על ידי אדם אחד בא החטא לעולם והמות בעקב החטא וכן עבר המות על כל בני אדם מפני אשר כלם חטאו:
יג. כי עד זמן התורה היה החטא בעולם אך לא יחשב חטא באין תורה:
יד. אולם המות מלך מאדם עד משה גם על אלה אשר לא חטאו בדמיון עברת אדם הראשון אשר הוא דמות העתיד לבוא:
טו. אך לא כדבר הפשע דבר המתנה כי אם בפשע האחד מתו הרבים אף כי חסד אלהים ומתנתו עדפו ערוף לרבים בחסד האדם האחד ישוע המשיח:
טז. ולא כמו על ידי חטא אחד כן המתנה כי המשפט יצא מאחד לחיב אבל מתנת החסד היא לזכות מפשעים רבים:
יז. כי אם בפשע האחד מלך המות על ידי האחד אף כי מקבלי עדף החסד ומתנת הצדקה ימלכו בחיים על ידי האחד ישוע המשיח:
יח. לכן כאשר בפשע אחד נאשמו כל בני אדם ככה גם על ידי זכות אחת יזכו כל בני אדם לחיים:
יט. כי כאשר במרי האדם האחד היו הרבים לחטאים ככה גם על ידי משמעת האחד יהיו הרבים לצדיקים:
כ. אבל התורה נכנסה למען ירבה הפשע ובאשר רבה החטא עדף ממנו החסד:
כא. למען כאשר מלך החטא במות ככה ימלך גם החסד על ידי הצדקה לחיי עולם בישוע המשיח אדנינו: